הביקורת המלאה ותמונות  באתר

זהו סיפור על חוויה בלתי נשכחת: ארוחה במסעדה של בית ההארחה אדלר בעיירה קטנה בשם גלוטרטל ביער השחור בגרמניה. החוויה היתה קולנרית ותרבותית במידה שווה. האוכל לא היה מושלם, אבל הכל היה טעים והאווירה מיוחדת וקסומה. המסעדה הזאת היא בהחלט מסעדה מקומית ובה אנשי העיירה אוהבים לשבת, לראות ולהיראות. ללא הזמנה מראש, קידמה את פנינו המארחת בלבוש מסורתי לתוך חדר האוכל הרומנטי. ניכר כי הבעלים הם אספנים כפייתיים לא קטנים של כל מיני דברים. כל פינה של חדר האוכל עמוסה לעייפה: סלסלות קש, תמונות, שלדים של חיות, קרניים, תרנגולי חרסינה ועוד ועוד. התפריט שקיבלנו כתוב בגרמנית, אנגלית וצרפתית וכל זה גרם לבלבול כבד. שאלה ששאלנו גרמה למלצרית להביא לנו עוד תפריט עם עוד אפשרויות שכולן בגרמנית. המבחר היה רב וההבנה שלנו היתה חלקית מאוד. בסוף החלטנו ללכת על תפריט פיקס מקומי של 3 מנות מהתפריט בגרמנית בלבד (39.5 יורו) ועוד שלוש מנות לבחירתנו מהתפריט הרגיל.

המלצרית שלנו, גרמניה גדולה היישר מהאגדות, התחילה להכין אותנו לארוחה. לכל שולחן במסעדה יש שולחן קטן לצידו, בשביל דברים חשובים שאין להם מקום על השולחן כמו היין והכלים למנות הבאות וכו’. המלצרית התחילה למלא את השולחן הקטן. הארוחה התחילה בלחם, כמובן, כהה ובהיר, טעים וטרי אך סטנדרטי ולצידו קערה של שומן חזיר מתובל בחתיכות בשר קטנות שהיה מענג בצורה יוצאת דופן. מיד לאחר מכן הגיעה המלצרית והניחה על הצלוחיות האישיות של כל אחד מאיתנו חמאה צהובה יפהפיה אותה, כפי שהסבירה, חבצו במקום. לצד מלח ורדרד אטלנטי. בשלב זה אין מאושרת ממני.

עם הארוחה, לאחר התייעצות עם המלצרית, שתינו בקבוק יין מקומי אותו מכינים בגלוטרטל שהיה קליל ומתאים בול לארוחה. לפני שהמנות שהזמנו הגיעו, קיבלנו משעשע חיך קטן של סלט דג מוחמץ על מלפפון טרי עם ביצי טוביקו ירוקות וקרם חזרת. תענוג. משם המשכנו לראשונות: מחבת קטנה של נזיד אסקרגו ופטריות העונה בחמאה, שום ופטרוזיליה (12 יורו). עושה לי חשק לחזור לרגע הזה וללקק את הצלחת. בתפריט הפיקס הגיעה מנה קלילה של טרין גבינת עיזים עם חרדל מתובל וסלט עשבים שהיה נחמד וטרי.

העיקריות היו כיף אמיתי. הזמנו את המנה האהובה על החבר של בשר ציד – אוכף צבי סטייל היער השחור עם פירות יער, פטריות שנטרל וירקות עם תוספת שפצ’לה (28 יורו). מדובר, מסתבר, במנה עם שואו. המלצרית הגיעה עם המון כלים לשולחן הקטן ולקחה את המחבת החמה להראות לנו את המנה כפי שהיא מגיעה במקור. מיד היא החלה לצלחת את המנה בפאתי השולחן למעננו. מסתבר גם, שמדובר במנה זוגית ולכן הצלחות היה בשני שלבים. מעל הבשר (קצת עשוי יותר ממה שאנחנו אוהבים), השפצ’לה הנהדר והירקות נשפך רוטב בשר עשיר מפנכה קטנה ולצד המנה – מחבת כסף קטנה עם קרפ מתוק ממולא בפירות יער ועוד פנכה קטנה (!) עם רוטב פירות יער. וואו. היינו יכולים להזמין רק את זה ולשבוע. אבל למען ההגינות, היינו יכולים גם רק לשבוע מהלחם עם החמאה כך שזה לא תירוץ לא לנסות עוד מנות. מהתפריט פיקס קיבלנו דג מקומי שנתפס מהנהר על איטריות ביצים טריות ברוטב חמאה ומלא פטריות שנטרל טריות קטנטנות. מנה מעולה ומענגת שכבר הצטערתי שאין לי מספיק מקום בבטן מרוב חמאה ושומן חזיר.

לקינוחים הגיעה מנה של קומפוט שזיפים מבושלים עם שקדים קלויים, סורבה ביתי של פירות יער וקרם וניל. היה נחמד חוץ מהקרם שיכולתי לחוש טעם לוואי כלשהו. הקינוח השני שהוחלט היה טעימות קינוחים. היתה צבעונית מאוד והגיעה כמבחר של פירות יער טריים מכמה סוגים, סורבה מכמה טעמים, קרם קרמל, מוס שוקולד ומוס שוקולד לבן ועוד כמה דברים מתוקים וטעימים (10.5 יורו).

התגלגלנו החוצה מפוצצים ומאושרים. במילה אחת: נהדר.