מישהו אמר חורף? כולי תקווה למזג אוויר כזה פעם בשבוע או שבועיים, עם יותר שלג אם אפשר. יום של עבודה מהבית [התחמקות משלוליות אפשריות בדרך לעבודה בריביירה של ישראל] קרא לארוחה חורפית במקום קטן שאף פעם עוד לא שמעתי עליו עד לאותו הרגע. חבר לעבודה המליץ בחום - אז קפצנו.

המקום די קטנטן וקל לחלוף על פניו כשממהרים לשוק או לסנטר או לכל אחד מהיעדים האחרים בסובב קינג ג'ורג'. מלא מדבקות על החלונות צועקות "אוכל זול! אוכל בריא!", אבל עדיין איכשהו לא באמת שמתי לב לזה עד עכשיו. מסביב אפשר לראות היצע גדול של מאכלים טבעוניים [ארטיקים זה הדבר העיקרי שתפס לי את העין], בפנים היה חמים מדי, אז מיד לאחר ההזמנה תפסנו שולחן ברחוב, עם רוחות הסופה המתעצמת סותרות את המרקים והתבשילים.

בחרתי ללכת על מרק השעויות והקבנוס, שנשמע לי כמו שילוב מנצח שאיכשהו עוד לא ניסיתי כמוהו עד היום. הצלחת [מרק קטן] הגיעה בגפה, ללא ליווי בצקי כלשהי, שלדעתי זה פספוסון. אפשר לזרוק איזה פרוסת לחם, גם אם מעלים את המחיר בשקל-שניים. המרק עצמו היה מוצלח והשילוב אכן היה פצצתי. הקבנוסים לא היו נדירים כמו שהיה אפשר לחשוב שיהיו, אז מגיע להם שאפו על הפרגון בחלבונים.

כמנה עיקרית בחרתי את האורז האסייאתי, וגם כאן היתה הצלחה רבה. המנות העיקריות במרקט בנויות על בסיס אורז [הרבה אורז] ותבשיל כלשהו מהתפריט הקבוע, כשאחד נוסף משתנה מיום ליום למיטב הבנתי. הכמויות, כאמור, מספקות ביותר. ה"תבשיל" האסייאתי מבוסס על המון גזר, יחד עם ג'ינג'ר, בצלים וצ'ילי [חריף או מתוק, לבחירה], יחד עם שומשום שחור, כוסברה [או פטרוזיליה. או כלום] והמון בוטנים מלמעלה. המנה די פשוטה, אבל לגמרי עושה את העבודה, ויחד עם המרק סוגרת את פינת ארוחת הצהריים בשקט.

כל הפשטות המנצחת הזו, מניפה דגל נצחון עוד יותר גבוה עם תג המחיר [19 שקלים למנת האורז עם התבשיל, 17 נוספים לצלחת המרק], וזה לפני שהזכרתי את האופציה לעסקית [מנת האורז עם עשרה שקלים חדשים נוספים תתן לכם גם סלט ושתיה בצד]. מה מדד הזעתרן אומר? 7.

הפלוסים הגדולים הם המחיר היותר מהוגן והסיפוק של סוף הארוחה [עוד לא למדתם על הכלי הסטטיסטי המטורף שנקרא מדד הזעתרן? לא מבינים למה זעתר יותר גבוה מזעפרן? כל התיאוריה הלא כל כך מורכבת - כאן].

ביוש.