הרבה יותר מדי זמן עבר עד שהתיישבתי לכתוב את הביקורת הזו, אבל עדיף מאוחר מלעולם לא.
מתנצלת מראש על שגיאות כתיב ודקדוק, השקעתי הרבה זמן בכתיבת הפוסט ועריכת התמונות, והגיע הזמן שאתרכז גם בדברים אחרים :)

אני יודעת שהשם EMP / Eleven Madison Park די מוכר פה בפורום, אבל לטובת מי שעוד לא זכה להכירו, טיפונת רקע – מדובר במסעדה ניו יורקית, שמככבת בשלל דירוגים מזה כמה שנים (שלושה כוכבי מישלן מאז 2012, מקום 5 נכון לעכשיו בדיורג 50 המסעדות הטובות בעולם של סן פלגרינו, ועוד ועוד...), ולפחות עבורי היוותה חלום נחשק ביותר מאז שקראתי עליה לראשונה, בפוסט הזה בבלוג של עמית אהרונסון, שהותיר אותי דומעת. באמת.
מזלי הטוב הוביל לכך שביקרתי בניו יורק מספר פעמים בשנים האחרונות, ומאז ששמעתי על המסעדה, ניסיתי להזמין בה מקום לקראת ביקוריי בעיר הנהדרת הזו. בפעם הראשונה לא הצלחתי אפילו להגיע לרשימת ההמתנה, בפעם השנייה החלטתי לשמוע בעצתה של אחת מכותבות הפורום (גסטרו, אולי זו היית את?), ופשוט הגעתי למקום בשעת צהרים למרות שמעולם לא קודמתי מרשימת ההמתנה אליה הצלחתי להשתחל. נמצא לי אז מקום די בקלות, אבל לצערי הרב התברר שעסקית הצהרים עליה בניתי כבר לא היתה בתוקף, והם עברו להגיש את אותה ארוחה שמוגשת בערב, ארוחת טעימות ב-200$ לאדם, דאז, שאורכת 3-4 שעות. הייתי לבדי, והיו לי הרבה תוכניות להמשך היום, אז בכאב רב וויתרתי על ההזדמנות.
בביקור האחרון החלטתי שאני לא מוותרת, שמתי לעצמי תזכורות להתקשר בזמן להשתלט על הזמנה (ניתן להזמין 28 יום מראש לכל היותר, המקומות מתמלאים מניסיוני אחרי פחות מחצי שעה, ולמרות שנראה שיש אפשרות להזמין אונליין, הם בפועל לא משחררים לשם מקומות כי הכל כבר מוזמן בטלפון כל כך מהר), והצלחתי! בדיעבד ייתכן שהצלחנו להזמין מקומות, ועוד ל6 אנשים, מכיוון שהזמנו ל-11 בספטמבר. אבל מי אנחנו שניתן ליום אבל לאומי לעמוד בדרכנו לארוחה בלתי נשכחת. בקרוב תראו כמה פרטים אני זוכרת למעלה מ3 חודשים מאוחר יותר, ואני בטוחה שאם תצלחו את ההודעה הזו תסכימו איתי שזו בהחלט היתה ארוחה כזו.

ידעתי מראש שהאפשרות היחידה לאכול במסעדה היא ארוחת טעימות סגורה ב-$195 לאדם, שלא כוללים שתייה. אנחנו הוספנו 2 בקבוקי יין תמורת עוד 150$, ויחד עם טיפ מכובד שהגיע עד מאד לצוות המלצרים, ותוספת לא לגמרי ברורה על Beverage (הזמנו תה בסיום, אבל ייתכן שזה כלל גם את אספקת המים המתמדת) יצאנו ב-300$ לאדם. אין שום דרך להתייחס למחיר הזה כ"זול", כמובן, אבל אני מאמינה שמדובר ב-VFM ראוי.
שימו לב, כיום המחיר לארוחה עומד על 225$ לאדם, ואין הבדל בין ארוחת צהרים לערב, אבל ייתכן שיחזירו בעתיד את האפשרות לארוחה מוזלת וקצרה יותר. שווה לבדוק מדי פעם, או לקראת הביקור שלכם, אם תחליטו שאתם מעוניינים גם כן בחוויה כזו.

אז מה היה לנו?
ראשית, כמה ימים לפני מועד הארוחה קיבלתי מייל שמזמין אותי להודיע מראש על דיאטות ו/או אלרגיות מיוחדות של הסועדים. לא עשיתי זאת, אבל כשהגענו נשאלנו שוב, והתברר שאחת מאיתנו מקפידה על דיאטה במסגרתה היא ממעטת באכילת פחמימות מורכבות (או משהו בסגנון). לכל אורך הארוחה היא קיבלה מנות שונות מאיתנו, במידת הצורך. כאשר דיברנו עם המלצר הראשי על העניין הזה בסוף הארוחה (ספוילר – זכינו לקבל אחרי הארוחה סיור במטבח וזמן לשאלות ותשובות...), הוא סיפר שהם משתדלים מאד להתאים את האוכל לסועדים, וכמובן שהרבה יותר קל להם לעשות את זה כשהם יודעים מראש על המגבלות הרלבנטיות.
שנית, עוד לפני שאספר על האוכל אספר על עוד כמה אירועים וגילויים מעניינים, למקרה שמישהו מכם יתעייף מתיאור המנות:
• כשהגענו לסוף הארוחה, קיבל כל אחד מיושבי השולחן תפריט מודפס בו מפורטות כל המנות שאכלנו. הסועדת שבדיאטה קיבלה תפריט שונה, ובו המנות שהיא אכלה. הם מדפיסים כל אחד מהתפריטים האלה במקום, עם סיום הגשת המנות. הבנות שבשולחן זכו לקבל גם צנצנת עם גרנולה תוצרת המסעדה (טעימה עד מאד). אלה מזכרות נחמדות שאני נוצרת עד היום (התפריט תלוי על המקרר, והצנצנת מחכה יפה בארון. את הגרנולה סיימתי מזמן).
• כל אחת מהמנות הוגשה עם צלחת וסכו"ם מיוחדים, שהותאמו לה במיוחד. זה היה מרשים עד מאד, במיוחד בהתחשב בכך שחלק מהכלים היו ממש יוצאי דופן (כפית קטנטנה מאם פנינה, צלחת שקעים מעץ, וכו').
• לאורך כל הארוחה שירת אותנו מלצר אחד שפטפט איתנו, הסביר על המנות וענה לכל שאלה. עם זאת, את המנות עצמן הגישו בכל פעם שורה של מלצרים (לפחות שישה, כמספר הסועדים). כששאלנו על כך בסוף, הם הסבירו שבארוחה כה ממושכת, הם מנסים להימנע מתחושה של ידיים זרות שחודרות לנו לשולחן כל העת.
• במסעדה בסה"כ כ-100 מקומות ישיבה, וכ-80 אנשי צוות. יחס מדהים, שתרם לתחושת ה-VFM שלי. כמובן שבשל אורך הארוחה אין יותר מ-2 סרוויסים בערב, וחלק מהשולחנות נמצאים במקום לאורך שניהם.
• השירות היה נהדר, אבל לא הרגיש כבד או רשמי מדי. כל המלצרים היו חייכניים, נעימים ומאד טבעיים. ממש לא מה שהייתי מצפה ממסעדה כה נחשבת, וזו היתה הפתעה מענגת.
• כמו שהזכרתי, בסוף הארוחה זכינו לסיור במטבח. איך זה קרה? פשוט שאלתי.. המלצר שלנו עורר בי תחושה כה נוחה, שהעזתי לשאול אם תהיה אפשרות להציץ למטבח. הוא ענה שהוא חושב שכן, אבל שעליו לבדוק עם מנהל המשמרת/המלצר הראשי (לא בטוחה איך לתרגם את המונח באנגלית). לאחר כמה דקות הגיע זה לשולחן, אמר שנוכל בשמחה לבוא כולנו לראות את המטבח, אבל שיהיה עלינו לחכות כ-20 דקות. חיכינו קצת יותר, אבל זה היה שווה את זה. במיוחד לאור העובדה שאני ציפיתי להצצה קצרצרה מצידי, וקיבלנו שישתנו סיור של ממש.
• המטבח הרבה פחות גדול משחשבתי, אבל מסודר ומתוקתק באופן חריג, לטובה כמובן. גם עובדי המטבח היו כולם חייכניים, גם אלה שהמשיכו לעבוד במרץ. אנחנו הוצבנו ליד עמדת המנות הראשונות, שעובדיה היו עסוקים כבר בניקיון וקיפול, לעומת אנשי המשך הקו שעדין עמלו.
• אחת משלוש המנות האחרונות הוגשה בליווי קסם קלפים :) התלבטתי אם לספר מהו או להראות את התמונות, אבל אשאיר את ההפתעה הזו לסועדים העתידיים שביניכם.

בהודעה הבאה, האוכל.. ואז התמונות.