המסעדה יפה מאד מבפנים - חלל אבן חם ונעים, רהיטי עץ כבדים, הכל משדר איפוק ותרבות  (כולל ספריה בירכתי החדר).
כמעט שלא נתנו לנו לשבת בגלל הילדים, למסעדה יש מדיניות של, נגיד, סלידה מודגשת מסועדים בגיל הרועש. הבטחתי שיהיו שקטים ואיכשהו הם קיימו.
חומוס - טעים מאד, לא מפיל.
סלט ערבי עם גבינה - טעים, די בנאלי.
חציל גנוב - בערך אותם סלט וגבינה עם חצי חציל קלוי וטחינה. טעים מאד.
קובה - מעולה, פריכה וחמה עם שפע מילוי בשר כבש מתקתק. הזמנו אחת, הגיעו 6 אבל בחרתי לא להעיר אחרי שטעמתי את הראשונה.
מחמאר (נתחוני עוף על בצק דק) - הבשר הרגיש טוב יותר מסתם חזה עוף, הכל ביחד מצוין.
גבי אפנדי - אותו בצק דק, הפעם עם גבינה ופסטרמה שאמורה להיות ביתית - לא טעמתי, הופקע והועלם על ידי הילדים.
פסטייה - לא הייתה לצערי.
מועידייה - חזה עוף ממולא ירקות ופסטו - מנה די חלשה, רובה נשאר בצלחת.
קינוח - קושטא אל רדא, הרגיש כמו מלבי בתוך מרק מתקתק גדוש פרורי פיסטוק ואגוז. נהדר, לא מתחנף.

סה"כ 400 שקלים (פרוט בתפריט). המסעדה לא זולה אבל נותנת תמורה מאד הולמת בעיני, הן בחוויה הכוללת והן באיכות האוכל.