במהלך השבועיים החולפים ביקרנו פעמיים במסעדה. הפעם הראשונה במסגרת אירוע משפחתי עם עשרים מוזמנים, הפעם השנייה היום, הכללה בילוי זוגי. ( ביקרנו שם רק פעמיים )
תקציר: טעים, ממוחזר, טיפה יקר, שירות נוראי, כשר למהדרין.
תפריט ניתן למצוא בקישור: http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=...
במסגרת בילוי משפחתי הוזמנו למסעדה, אותה לא הכרנו. חיפוש זריז ברשת הניב תפריט מעניין המשלב מנות שאני מאוד אוהב.
הגענו באיחור של חצי שעה, כאשר המנות הראשונות חוסלו ברובן. לאחר חקירה זריזה של המלצרית שלנו למדנו שאנו מקבלים את תפריט האירועים המצומצם יותר.
למנות הראשונות הוגש לחם הבית עם ארבע מטבלים ( קמצנטים? ), חציל קלוי, סלט קינואה, וסלט פנצנלה. מגוון לא מרשים, אך עשה את העבודה. לשתיה קיבלנו מיץ תפוז לא מרשים, מים, ומיץ אשכולי אדומות איכותי יותר.
באופן תמוהה למסעדה יש מוטיב חוזר של מחזור חומרי גלם, המופיעים שוב ושוב ושוב בעל המנות. זה ממש יותר ודבילי.
לחם הבית המכיל המון דגנים היה חביב, לווה בפלפל קלוי, טחיה, זיתים ומטבל שמן / בלסמי נדוש.
החציל הקלוי הנפלא והחינני לווה בטחינה ועגבניות, לשמחתי ללא רימונים. אני לא בטוח שכל השאר כן היה שם ( ראו תפריט ), וטוב שכך.
סלט הפנצנלה לווה בקרוטונים עשויים מלחם הבית, בפלפל קלוי, ובתיבול רוטב טריאקי (?) מתוק אשר מאוד לא אהבתי. באופן כללי כחובב "סלט ערבי" הסלט חסר הטעם הזה היווה אכזבה קשה מאוד עבורי.
סלט הקינואה הוא הפתעה, לעולם לא אזמין לאכול משהו שצריך להיות בתוך כרית, אבל הוא היה טעים ומגוון באופן לא צפוי. הוא גם הכיל סלרי, אותו אחד מהסביצ'ה.
לאחר החיסול הראשוני עברנו לעיקריות. גם כאן המגוון היה קצת מצומצם לאכזבתי, וכלל סלמון / שניצל / המבורגר / סינייה / פרגית.
מבין המשעממים בחרתי את הסינייה. עד עכשיו לא הבנתי בדיוק מה זה סינייה, אבל היה מעניין. מחבת עטופה בבצק עם טעם וריח נפלאים, ממולאה בבשר טחון עם פלפל קלוי וטחינה מהמנה הראשונה. אם הבשר לא היה טחון, או אם היה יותר מה ללעוס / לדקור המנה הייתה משובחת הרבה יותר. אי לכך גם אותה לא אזמין בעתיד.
הסלמון הצפוי של אשתי היה מעולה, השניצל של הילד היה דק ושחום כאילו טבע בשמן, אבל היה טעים, אם כי אי אפשר להרוס שניצל.
כליווי קיבלנו אורז שלא זכה ממני למבט וצ'יפס עלוב. אולי היו תוספות נוספות( סביר להניח ) אבל אני לא זוכר. הצ'יפס הוא נושא כאוב... גודל לא אחיד, מראה לא מלבב, טעם לא מרשים. הוא בסדר עבור דוכן פלאפל, אבל בטח שלא עבור מסעדה עם פוזה.
לשמחתי קיבלנו גם קינוחים ( + קפה / תה ) אשר הוגשו במרוכז. אשתי ואני כבשנו מלבי, אשר היה פרווה כמובן. היה נחמד מאוד, הגשה מהממת. מומלץ בחום. הוגשו גם פרופיטרולים עם כמות אדירה של שוקולד, סופלה מסקרן שלא טעמתי, ונדמה לי שגם פחזניות, אבל אני כבר לא זוכר. הקינוחים איכותיים ויפים, על כך אין כל ויכוח.
שירות...
לא קל. קיבלנו שלוש או ארבע מלצריות חינניות וקלות רגליים, אשר נעלמו ברגע שסיימתי להגיד משפט. זה טוב כי השירות היה מאוד מהיר, אבל רע כי אם רוצים להגיד עוד משפט אין עם מי לדבר. בקיצור, טעון שיפור.
בזאת הסתיים הביקור הראשון. יצאנו מפוצצים עם טעם של עוד, לכן החלטנו לחזור בהקדם. על כך בפרק הבא...
יום חמישי. לאשתי ולי היה זמן פנוי באורח נס. בשעה שלוש נכנסנו למסעדה, אחרי שהתחרבשנו ברחובות צפון מערב ת"א כי אי אפשר לפנות שמאלה לא לרוקח מנמיר, ולא לנמל מהירקון. מצאנו חנייה ליד הדלת וציפינו לביקור רוגע וטעים מאוד עם נוף קסום. זהו שלא...
המארחת חולה, לכן נאמר לנו להתיישב לבד. לא היה ברור מי ממלצר לנו, לכן קיבלנו סלט שלם של תפריטים. אחרי המתנה תמוהה ותסכול קל קיבלנו את התפריט הרצוי מבין המגוון ( קינוחים, יינות, עסקיות, רגיל ). הייתה במסעדה בריזה מוגזמת, לכן ביקשנו לעבור לשולחן פינתי, אשר נתפס בדיוק כהכינו לנו אותו. ישבנו לידו, לאחר שהבטחנו שתוך שעה נתקפל כי המקום מוזמן. ארבעים דקות חלפו, ההזמנות נשלחו, אבל מנות ראשונות לא קיבלנו, גם לא לחם ומטבלים להרגעת הרעב. השתיה הגיע: לימונענע גרוס איכותי ותפוזים מאכזב, היישר בתחילת העונה.
בסוף קיבלנו את שהזמנו- שתי עיסקיות מטעמי חיסכון: חציל וסטייק אנטריקוט לגברת, וחציל ודג ים לאדון. כיוון שלא רציתי חציל הזמנתי סביצ'ה, שלא נכללת בעיסקית, לכן נתקענו עם חציל מיותר, אשר מחכה לי עכשיו במקרר.
כאמור החציל הקלוי, שזו מנה סופר צפוייה, טעים מאוד, ומוגש יפה.
הסטייק הוגש לבקשתנו WD, שהרג אותו לחלוטין, אבל היה מאוד איכותי. הגיע עם הצ'יפס האומלל, ורוטב שלא הבנתי למה הוא טוב ( ראו תמונה בתפריט )
הדג היה לא רע בכלל. מוסר עם טעם מאוד דומה לדניס וללברק ( הדג האהוב עלי ). אני מניח שהטעם טבעי, אני פשוט לא מכיר. הפילה המרשים נח על מצע מאוד טעים של שעועית עם מעט רוטב משובח. מסביב עיטור של רוטב חום מתקתק החשוד כטריאקי ( שוב ). מיותר, ולחלוטין לא מתאים למלח / פלפל / לימון / שמו שהיו במנה, לדעתי לפחות. ( לצערי הדג מגיע ללא תוספות, בניגוד לשאר המנות )
הסביצ'ה היה הזוי...
הביס הראשון היה חריף בטירוף, כנראה בגלל חתיכה של פלפל טרי. שאר המנה הייתה מעולה.
כשאשתי התלוננה בפני מי שחשודה כמנהלת משמרת שהטבח כמעט הרג את בעלה הפולני הלה השיבה שזה צריך להיות בסדר, ומלמלה מספר מילמולים מוזרים ולא ייצוגיים.
עקב חוסר זמן ויתרנו על קינוח, למרות שמאוד רציתי. למרות תפריט היינות הנראה מרשים גם עליו ויתרנו בעיקר בגלל שאנחנו לא מכירים. היה אפשר לרכוש כוס של "יין הבית" אשר הוגדרה ע"י המלצרית "כאיכות ממוצעת" לכן פסחנו.
שירות...
קשה...
בהחלט יום קשה...
לא הייתה מארחת.
לא היה זמן, לא לנו, ולא להם, אשר התחבר לעיקוב בהוצאת המנות.
אשתי לא קיבלה סכין למנה הראשונה, לכן השתמשנו בסכין של העיקרית. זה לא קריטי, אבל מיותר.
החציל מגיע כמעט ללא לחם, אשר מאוד אהוב בישראל. סירבנו בנימוס לשלם עבור לחם הבית, ומטבליו המיותרים. חבל שזה לא כתוב בתפריט.
את הסלט הישראלי שהזמנו, לא קיבלנו עד רגע כתיבת שורות אלו. נזכרנו בבית שהוא הוזמן ושולם.
ממש לא היה ברור מי המלצר / ית שלנו, ואם היה כזה הוא / היא לא שמר על קשר.
מסתבר שהיו הרבה מנות מיוחדות שלא בתפריט, אולם לא הציעו לנו אותן. כששאלנו למה, המלצרית ( החמודה ) אמרה שנראינו נחושים להזמין עסקית, לכן חשבה שלא נרצה. אחרי המתנה ארוכה איך לא נהיה נחושים להזמין?
עקב חוסר זמן כאמור ויתרנו על קינוח, ביקשנו חשבון תוך שאנו שוב מזכירים שאנו קצרים בזמן. המלצרים התעקשו שנאכל קינוח + קפה על חשבון הבית, אבל נאלצנו לוותר. לצערי לא יכלו לארוז גם אותו :)
במקור תכננתי לכתוב שכדאי לפטר את כל הצוות כולל מנהלי המשמרת, אבל בזמן שהבן שלי שמסרב לישון הלילה היה מרוח עלי הגעתי למסקנה שאם הייתה מארחה יום הדברים היו נראים אחרת. היינו מקבלים שולחן משובח ותפריטים מהר יותר, וכולם היו יותר סבלניים.
האם נחזור לשם בעתיד?
בהחלט כן.
אוכל טעים, נוף מרהיב, חניה טובה ( לפחות כשאנחנו שם ), כשר למהדרין ( כישראלי ויהודי, אפילו שאינני שומר מצוות, אני חושב שזה גיוון מרענן בעיר החטאים ).
בפעם הבאה אקפיד לשמור על קשר ברור עם מלצרית אחת, ואחקור אותה כראוי, לכן אני בטוח שיהיה מוצלח.
זהו
תקציר: טעים, ממוחזר, טיפה יקר, שירות נוראי, כשר למהדרין.
תפריט ניתן למצוא בקישור: http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=...
במסגרת בילוי משפחתי הוזמנו למסעדה, אותה לא הכרנו. חיפוש זריז ברשת הניב תפריט מעניין המשלב מנות שאני מאוד אוהב.
הגענו באיחור של חצי שעה, כאשר המנות הראשונות חוסלו ברובן. לאחר חקירה זריזה של המלצרית שלנו למדנו שאנו מקבלים את תפריט האירועים המצומצם יותר.
למנות הראשונות הוגש לחם הבית עם ארבע מטבלים ( קמצנטים? ), חציל קלוי, סלט קינואה, וסלט פנצנלה. מגוון לא מרשים, אך עשה את העבודה. לשתיה קיבלנו מיץ תפוז לא מרשים, מים, ומיץ אשכולי אדומות איכותי יותר.
באופן תמוהה למסעדה יש מוטיב חוזר של מחזור חומרי גלם, המופיעים שוב ושוב ושוב בעל המנות. זה ממש יותר ודבילי.
לחם הבית המכיל המון דגנים היה חביב, לווה בפלפל קלוי, טחיה, זיתים ומטבל שמן / בלסמי נדוש.
החציל הקלוי הנפלא והחינני לווה בטחינה ועגבניות, לשמחתי ללא רימונים. אני לא בטוח שכל השאר כן היה שם ( ראו תפריט ), וטוב שכך.
סלט הפנצנלה לווה בקרוטונים עשויים מלחם הבית, בפלפל קלוי, ובתיבול רוטב טריאקי (?) מתוק אשר מאוד לא אהבתי. באופן כללי כחובב "סלט ערבי" הסלט חסר הטעם הזה היווה אכזבה קשה מאוד עבורי.
סלט הקינואה הוא הפתעה, לעולם לא אזמין לאכול משהו שצריך להיות בתוך כרית, אבל הוא היה טעים ומגוון באופן לא צפוי. הוא גם הכיל סלרי, אותו אחד מהסביצ'ה.
לאחר החיסול הראשוני עברנו לעיקריות. גם כאן המגוון היה קצת מצומצם לאכזבתי, וכלל סלמון / שניצל / המבורגר / סינייה / פרגית.
מבין המשעממים בחרתי את הסינייה. עד עכשיו לא הבנתי בדיוק מה זה סינייה, אבל היה מעניין. מחבת עטופה בבצק עם טעם וריח נפלאים, ממולאה בבשר טחון עם פלפל קלוי וטחינה מהמנה הראשונה. אם הבשר לא היה טחון, או אם היה יותר מה ללעוס / לדקור המנה הייתה משובחת הרבה יותר. אי לכך גם אותה לא אזמין בעתיד.
הסלמון הצפוי של אשתי היה מעולה, השניצל של הילד היה דק ושחום כאילו טבע בשמן, אבל היה טעים, אם כי אי אפשר להרוס שניצל.
כליווי קיבלנו אורז שלא זכה ממני למבט וצ'יפס עלוב. אולי היו תוספות נוספות( סביר להניח ) אבל אני לא זוכר. הצ'יפס הוא נושא כאוב... גודל לא אחיד, מראה לא מלבב, טעם לא מרשים. הוא בסדר עבור דוכן פלאפל, אבל בטח שלא עבור מסעדה עם פוזה.
לשמחתי קיבלנו גם קינוחים ( + קפה / תה ) אשר הוגשו במרוכז. אשתי ואני כבשנו מלבי, אשר היה פרווה כמובן. היה נחמד מאוד, הגשה מהממת. מומלץ בחום. הוגשו גם פרופיטרולים עם כמות אדירה של שוקולד, סופלה מסקרן שלא טעמתי, ונדמה לי שגם פחזניות, אבל אני כבר לא זוכר. הקינוחים איכותיים ויפים, על כך אין כל ויכוח.
שירות...
לא קל. קיבלנו שלוש או ארבע מלצריות חינניות וקלות רגליים, אשר נעלמו ברגע שסיימתי להגיד משפט. זה טוב כי השירות היה מאוד מהיר, אבל רע כי אם רוצים להגיד עוד משפט אין עם מי לדבר. בקיצור, טעון שיפור.
בזאת הסתיים הביקור הראשון. יצאנו מפוצצים עם טעם של עוד, לכן החלטנו לחזור בהקדם. על כך בפרק הבא...
יום חמישי. לאשתי ולי היה זמן פנוי באורח נס. בשעה שלוש נכנסנו למסעדה, אחרי שהתחרבשנו ברחובות צפון מערב ת"א כי אי אפשר לפנות שמאלה לא לרוקח מנמיר, ולא לנמל מהירקון. מצאנו חנייה ליד הדלת וציפינו לביקור רוגע וטעים מאוד עם נוף קסום. זהו שלא...
המארחת חולה, לכן נאמר לנו להתיישב לבד. לא היה ברור מי ממלצר לנו, לכן קיבלנו סלט שלם של תפריטים. אחרי המתנה תמוהה ותסכול קל קיבלנו את התפריט הרצוי מבין המגוון ( קינוחים, יינות, עסקיות, רגיל ). הייתה במסעדה בריזה מוגזמת, לכן ביקשנו לעבור לשולחן פינתי, אשר נתפס בדיוק כהכינו לנו אותו. ישבנו לידו, לאחר שהבטחנו שתוך שעה נתקפל כי המקום מוזמן. ארבעים דקות חלפו, ההזמנות נשלחו, אבל מנות ראשונות לא קיבלנו, גם לא לחם ומטבלים להרגעת הרעב. השתיה הגיע: לימונענע גרוס איכותי ותפוזים מאכזב, היישר בתחילת העונה.
בסוף קיבלנו את שהזמנו- שתי עיסקיות מטעמי חיסכון: חציל וסטייק אנטריקוט לגברת, וחציל ודג ים לאדון. כיוון שלא רציתי חציל הזמנתי סביצ'ה, שלא נכללת בעיסקית, לכן נתקענו עם חציל מיותר, אשר מחכה לי עכשיו במקרר.
כאמור החציל הקלוי, שזו מנה סופר צפוייה, טעים מאוד, ומוגש יפה.
הסטייק הוגש לבקשתנו WD, שהרג אותו לחלוטין, אבל היה מאוד איכותי. הגיע עם הצ'יפס האומלל, ורוטב שלא הבנתי למה הוא טוב ( ראו תמונה בתפריט )
הדג היה לא רע בכלל. מוסר עם טעם מאוד דומה לדניס וללברק ( הדג האהוב עלי ). אני מניח שהטעם טבעי, אני פשוט לא מכיר. הפילה המרשים נח על מצע מאוד טעים של שעועית עם מעט רוטב משובח. מסביב עיטור של רוטב חום מתקתק החשוד כטריאקי ( שוב ). מיותר, ולחלוטין לא מתאים למלח / פלפל / לימון / שמו שהיו במנה, לדעתי לפחות. ( לצערי הדג מגיע ללא תוספות, בניגוד לשאר המנות )
הסביצ'ה היה הזוי...
הביס הראשון היה חריף בטירוף, כנראה בגלל חתיכה של פלפל טרי. שאר המנה הייתה מעולה.
כשאשתי התלוננה בפני מי שחשודה כמנהלת משמרת שהטבח כמעט הרג את בעלה הפולני הלה השיבה שזה צריך להיות בסדר, ומלמלה מספר מילמולים מוזרים ולא ייצוגיים.
עקב חוסר זמן ויתרנו על קינוח, למרות שמאוד רציתי. למרות תפריט היינות הנראה מרשים גם עליו ויתרנו בעיקר בגלל שאנחנו לא מכירים. היה אפשר לרכוש כוס של "יין הבית" אשר הוגדרה ע"י המלצרית "כאיכות ממוצעת" לכן פסחנו.
שירות...
קשה...
בהחלט יום קשה...
לא הייתה מארחת.
לא היה זמן, לא לנו, ולא להם, אשר התחבר לעיקוב בהוצאת המנות.
אשתי לא קיבלה סכין למנה הראשונה, לכן השתמשנו בסכין של העיקרית. זה לא קריטי, אבל מיותר.
החציל מגיע כמעט ללא לחם, אשר מאוד אהוב בישראל. סירבנו בנימוס לשלם עבור לחם הבית, ומטבליו המיותרים. חבל שזה לא כתוב בתפריט.
את הסלט הישראלי שהזמנו, לא קיבלנו עד רגע כתיבת שורות אלו. נזכרנו בבית שהוא הוזמן ושולם.
ממש לא היה ברור מי המלצר / ית שלנו, ואם היה כזה הוא / היא לא שמר על קשר.
מסתבר שהיו הרבה מנות מיוחדות שלא בתפריט, אולם לא הציעו לנו אותן. כששאלנו למה, המלצרית ( החמודה ) אמרה שנראינו נחושים להזמין עסקית, לכן חשבה שלא נרצה. אחרי המתנה ארוכה איך לא נהיה נחושים להזמין?
עקב חוסר זמן כאמור ויתרנו על קינוח, ביקשנו חשבון תוך שאנו שוב מזכירים שאנו קצרים בזמן. המלצרים התעקשו שנאכל קינוח + קפה על חשבון הבית, אבל נאלצנו לוותר. לצערי לא יכלו לארוז גם אותו :)
במקור תכננתי לכתוב שכדאי לפטר את כל הצוות כולל מנהלי המשמרת, אבל בזמן שהבן שלי שמסרב לישון הלילה היה מרוח עלי הגעתי למסקנה שאם הייתה מארחה יום הדברים היו נראים אחרת. היינו מקבלים שולחן משובח ותפריטים מהר יותר, וכולם היו יותר סבלניים.
האם נחזור לשם בעתיד?
בהחלט כן.
אוכל טעים, נוף מרהיב, חניה טובה ( לפחות כשאנחנו שם ), כשר למהדרין ( כישראלי ויהודי, אפילו שאינני שומר מצוות, אני חושב שזה גיוון מרענן בעיר החטאים ).
בפעם הבאה אקפיד לשמור על קשר ברור עם מלצרית אחת, ואחקור אותה כראוי, לכן אני בטוח שיהיה מוצלח.
זהו