בדרך כלל אנחנו מנצלים את הברזות ההורים של שישי בערב ליציאה בשנים. הפעם החלטנו לצאת בפורום המשפחתי. גם לקטנה מגיע מסעדה מדי פעם בחרנו ב"קפה 48" שהפעמיים האחרונות שלנו שם היו לקינוח בלבד וחשבנו שבתפריט שלהם יש לא מעט אופציות שיכולות להתאים לה וגם לתת לנו הזדמנות לנסות מנות שאולי בלעדיה לא היינו מנסים. ממה שהתרשמנו לא מעט מגיעים למסעדה בפורום משפחתי וזה מאד משמח בעיניי שמסעדה כזו, שלא מכוונת למכנה משותף נמוך מדי, מצליחה בכל זאת למשוך קהל מגוון.

ראשון הגיעה מנת הלחם שלהם. קצת קשה לבוא בטענות לאחד המקומות היחידים שמציע לחם OTH, אבל מה לעשות שהלחם היה שרוף והייתי די בהלם שהגישו את זה ככה. ראיה זה לא הצד החזק שלי ואם אני הבחנתי כשהוא רק הגיע שהחוץ שלו שחור לגמרי אז קשה לי להאמין שמי שהוציא את זה מהאפיה לא הבחין בזה. הסיבה היחידה שלא ביקשנו להחליף היתה שלא רצינו שהקטנה תסתום את הבטן עם לחם. בזוג - לא הייתי חושב פעמיים. ממש מבאס לאכול לחם ככה. ממרח זוקיני שצורף ללחם היה אנמי לגמרי. בקיצור - תודה אבל לא תודה. אכזבה ראשונה.

ניצלנו את ההזדמנות עם הקטנה כדי להזמין סוף סוף את לחמניית השפונדרה המדוברת שלהם (3x33) שנראתה לנו כמו משהו שיכול להתאים לה בול. הלחמניה עצמה מעולה. קצת מתקתקתה. מרקם נכון. באמת יופי של לחמניה. השפונדרה, לעומת זאת, היתה מאכזבת ביותר. כשאתה קורא בתפריט "בישול ארוך" אתה מצפה לבשר עם טעם עמוק ועשיר. איפה זה ואיפה השפונדרה המשעממת שאגב נדחסה בכמות גדולה מדי ללחמניה מה שחייב להוציא חצי מכמות הבשר מהלחמניה כדי שיהיה אפשר לאכול את זה. אבל אם השפונדרה היתה טעימה בטח שלא הייתי מתלונן על כמות גדולה מדי. אבל השפונדרה שקיבלנו היתה פשוט לנגוס שוב ושוב ולשאול... ממה בדיוק ההתלהבות כאן? הסלאפי ג'ו שהאישה מאלתרת בבית מדי פעם כבר יותר מגניב בעיניי. אכזבה שניה.

דווקא המנה הבאה טליאטלה זנב-שור היתה ההיפך המוחלט מזה (88). איזה טעם עמוק ועשיר הזנב שוב העניק לפסטה. המנה היחידה של הערב שהיתה ללא רבב. אם לשפונדרה היה אפילו חצי מהעומק של הטעמים שהיה לזנב שור הזה - דיינו.

המנה הבאה דוקא ממחלקת הים. מישום מה היא לא מופיעה בתפריט האתר למרות שהיא לא מהספיישלים. נראה לי שהאתר פשוט מציג את תפריט הקיץ, או סתם לא מעודכן. בכל מקרה מדובר בסקאלופס על קרם תפוחים ובייקון. מה שיש לי להגיד על המנה הזו הוא שהסקאלופס היו מעולים. הרוטב עצמו משובח. את החיבור בין השנים לא הבנתי. לא הסתדר לי בכלל השילוב הזה ולכן אכלתי את זה בנפרד אבל כמנה שלמה - זה לא עובר מבחינתי.

בתחילת הערב עוד פינטזנו שאולי לקטנה יהיה אקסטרה תיאבון ונוכל לנסות סוף סוף קינוח אחר. כיוון שהיא היתה כבר די מלאה בשלב הזה הסתפקנו שוב ב"קבוע" שלנו שם - הקראק פאי. הטעם, כרגיל, אותו טעם ממכר, ובכל זאת - אכזבה מספר שלוש, ואני לא מאמין שאני כותב את זה על קינוח שפעמיים באנו בשבילו במיוחד: משהו שם במרקם התפספס להם. הוא היה מוזר וצמיגי וזה מאד הוריד מההנאה. גם בארזים, מסתבר, נפלה שלהבת הפעם.

התחושה של שנינו בסיום היתה זהה. אם היינו מגיעים לארוחה כזאת כזוג - זה היה מאד מבאס לנו את היציאה. כארוחה משפחתית של שישי בערב אנחנו מלכתחילה מגיעים עם חבל יותר ארוך כי זו מסגרת אחרת וחלק מההנאה זה שהקטנה מקבלת טוב את החוויה וסך הכל היא באה אל סיפוקה מהלחמנית שפונדרה, קצת פסטה ומהלחם שגם ככה היא אוכלת בעיקר את הפנוכו שלא נפגע בשריפה. אבל אם הארוחה היתה בפורום הזוגי - שורת הסיכום היתה חד משמעית: לא עובר ומרתיע מאד לשוב לשם לארוחה מלאה.

באסה, כי זה מקום שהיה די חביב עלינו.