אחרי הרבה מאוד זמן שלא ביקרנו חזרנו לנמל 24.
סיימנו סידורים באיזור, ורצינו לאכול. התלבטנו בתחילה בין חומוס אצל פרג׳ לדגים אצל פאוזי, ואז פספסנו את הפנייה למגינים, והמשכנו לנסוע על העצמאות, מה שהפך את ההחלטה לטובת הנמל.

למרות שלא הזמנו מקום, לא היתה כל בעיה למצוא לנו מקום. בשעה
13:00 בשישי המסעדה היתה ריקה לחלוטין (אולי ישבו בחדרים הפנימיים, אבל אני לא ראיתי שום עדות לעוד שולחנות מאוכלסים).

קיבלנו קוקטייל קאווה לפתיחה, מזגו לנו מים ומיץ תפוזים, וחילקו לנו את התפריט, שאותו אני כבר מכירה בע״פ, שכן כלום לא משתנה בגזרת הנמל. אולי רק המחיר. התוספת על הלחם, למשל, עלתה בשקל לאדם מאז הפעם האחרונה שהייתי, ועכשיו עומדת על 6 שקלים.

את הלחם כמובן הזמנו - גריסיני רוזמרין עם מטבלים- חציל מעושן, פלפל לימוני, ואיולי עשבי תיבול, כאמור במחיר 6 ש״ח לאדם.
למדתי כבר שזו הדרך לשבוע מהארוחה, לתת ללחם ללוות את כל הארוחה. וגם, לכל המנות יש רטבים מאוד מאוד טעימים, והם נוקו היטב בעזרת הלחם, שגם הוחלף ללחם חדש וחם מתי שרצינו. 12 שקלים ששווים בהחלט את התמורה!

לקחנו שנינו עסקיות במחיר 133 ש״ח, הכוללות מנת פתיחה, מנה עיקרית וקינוח.

למנת הפתיחה לקחנו שנינו סלט תפוחים, קולרבי וסלק, עלים ירוקים, בוטנים וצ'ילי בנוסח תאילנדי. זכרתי את הסלט הזה מהפעם הקודמת, וריאציה הרבה יותר מעניינת לסלט פתיחה, פיקנטיות מאוד נחמדה, קצת יותר מדי רוטב לטעמי, ומה שבעיקר היה חסר לי במנה הזאת זה צ׳ופסטיקס. לא מאוד נוח לאכילה עם מזלג..

לראשונות לקחנו:
טורטליני אוכף טלה בציר אגסים וזעפרן. המנה שלו. הגיעו שלושה טורטלינים שמנמנים בציר צהוב זרחני. המנה היתה יפהפיה, ורוטב הזעפרן היה מצויין. שימוש נהדר ללחם!
המנה שלי היתה סביצ'ה סלמון עם קרם פלפלים, כדור אבוקדו ומיונז וואסבי. את המנה הזאת הם שינו! אני מזמינה הרבה את הסביצ׳ה, שעבר כמה וריאציות, וזכרתי אותו היטב מהפעם הקודמת. הוא עבר ״שדרוג״ לוריאציה הנוכחית, אלא שצורת ההגשה כללה צלחת הגשה ענקית ועליה 6 נגיעות של דג מפוזרות במידה שווה. כאן היתה נגיעה של קרם פלפלים, שם כדורון אבוקדו, איזו צנונית, וזהו! המנה נראתה יפה מאוד, וגם טעימה, אם רק היו נותנים לי להנות ממנה, ולא לפרק את הבקושי ביס שנתנו ממנה לשברירים מפוזרים היטב. זה במיוחד צרם אז מכיוון ששאר המנות של שאר יושבי השולחן היו מנות יפות בגודלן.
מאוד התלבטתי, אם כן, אם להזמין אותה גם הפעם, ולשמחתי גיליתי ששינו אותה. אותם מרכיבים בתצורה שונה לחלוטין, ובגודל סביר למנה ראשונה, הונחו אחד על מצע השני. הדג המאוד טעים נח על האבוקדו, שהיה יותר גווקמולי, ומתחתיהם בסיס קרוטונים. לא ברור לי בדיוק איפה הווסאבי הסתתר, אבל הוא הורגש היטב, והיה תוספת נהדרת. מסביב עוד פוזר קרם הפלפלים, עיגולי צנונית ובצלצלי פנינה. סה״כ מאוד נהניתי מהמנה הזאת.
בתגובה גם סיפרתי לטל, המנהלת, שמאוד אהבתי את המנה בתצורתה הנוכחית. היא שמחה שאהבנו אותה ואפילו אמרה שזכרה את הביקורת שלנו מהפעם הקודמת (״כשישבתם שם״, והצביעה על מקום הישיבה שלנו מאותה הפעם).

לעיקריות:
אני לקחתי פילה לברק על פירה שורשים, ירקות מאודים ושיפוד שרימפס בקציפת דגים. את המנה הזאת אני מכירה היטב. לא מנה מרחיקת שחקים, אבל כל רכיב בה עשוי היטב, ולעיתים זה כל מה שאני מבקשת.
הוא גם כן רצה לקחת את הלברק בהתחלה, אבל מכיוון ואני לקחתי אותו, ״ואי אפשר לקחת פעמיים את אותה מנה״, אז הוא בחר בשרימפס, קלמארי וצדפות בציר סרטנים, צ'ילי שום, ארטישוק וזיתי קלמטה. את המנה הזאת הם גם כן שינו מהפעם האחרונה שניתקלתי בה. אף פעם לא הזמנתי אותה בעצמי, כי היא לא נראתה לי מעניינת מספיק, אבל התצורה הנוכחית שלה נראית מאוד מזמינת פנים, ואני די בטוחה שבפעם הבאה זו תהיה המנה שאני אקח. בן הזוג היה מרוצה ממנה, על אף שהוא השאיר את כל הארטישוק בצלחת... הציר גם כן היה מאוד טעים, ושוב היה שימוש ללחם.

בשלב הקינוח הוא לקח קפה הפוך, ואני ביקשתי שיכינו לי מרטיני יבש. תחקרתי קלות את המלצר החמוד שלנו אודות איזה ג׳ין יש להם, והאם אני יכולה לתת הוראות לגבי איך אני אוהבת לקבל את המרטיני שלי. הוא היה מקסים ושיתף פעולה עם הניג׳וס שלי. הציג לי את הג׳ין (הם כבר לא עובדים עם פלימות׳, למרבה הצער), ששכחתי את שמו כרגע, אבל הריח היה מעניין. ביקשתי מרטיני יבש ביחס של 3/4:1/4 (לטובת הג׳ין), עם ורמוט יבש כמובן (אני כבר טורחת לציין את זה, אחרי שבכמה מקומות ממתיקים לי את הקוקטייל עם ביאנקו ), ולא מדולל עם קרח.
בנוסף הזמנו לקינוח את הקינוח האהוב עלינו פאי לימון ומרנג איטלקי בליווי גלידה תות-שמנת חמוצה, שהיה מוצלח כמו תמיד. וקיבלנו מהם קינוח נוסף שכבות של קרם שאנטי ושוקולד צ'ילי, גנאש פרלינה ובננות מקורמלות, שהטענה היחידה שיש לי לגביו היא שהוא מגיע בצנצנת כך שהשכבות הטעימות ביותר (בגנאש) נמצאות למטה, ואי אפשר להגיע אליהן בלי לחפור את דרכך בכוח דרך כל הבננות, הקראמבל והקרם בדרך, ולמעשה להחריב את הקינוח לגמרי! במילים אחרות, הוא לא ממש מגיע בצורה שמאפשרת להנות מכל השכבות במקביל, וזה קצת חבל..

בסה״כ היתה לנו יופי של ארוחת צהריים, האוכל היה טעים, היה אחלה שירות, ואפילו שבענו.
סה״כ שילמנו 370 ש״ח (לפני טיפ).