הביקור הראשון שלי בטאיזו היה לעיסקית כמה שבועות אחרי פתיחתה. הייתי אז עם הבריטית ולמרות שהיו חריקות פה ושם, יצאתי בתחושה שאני רוצה לנסות אותה שוב.
הניסיון הזה התעכב בגלל חופשת מחלה ארוכה שלי ולכן רק לאחרונה יצא שחזרתי לעיסקית נוספת בטאיזו, הפעם עם הדוק, חובב אוכל הודי בפרט ואסייתי בכלל.
הזמנתי מקום לשתיים וחצי, ובאותו היום התברר שנוכל להיפגש מוקדם יותר.
ניסיונות להשיג את המסעדה ולהקדים את שעת הארוחה, לא צלחו.
צלצלתי שוב ושוב ובכל פעם המתנתי דקות ארוכות והשיחה נותקה.
מעצבן ובהחלט לא תואם את רמת השירות המצופה, במיוחד שכשהגענו וסיפרתי למארחת על הניסיונות הכושלים, היא אמרה שאין להם שום בעיה עם הטלפונים.
העיסקית של טאיזו כוללת לפתיחה ירקות מוחמצים וטופו, חליטת פירות קרה, שתי ראשונות, קובית אורז דביק ועיקרית במחיר של 89ש"ח.
חלק לא מובטל מהמנות הן בעלות נוספת.
את הירקות המוחמצים עם הטופו שקיבלנו לפתיחה פחות אהבנו ורק נשנשנו מהם קלות.
בביקור הקודם הוגשו ירקות מוחמצים אחרים והם היו מוצלחים יותר לטעמי.
לראשונות בחרנו –
סלט פאפיה ירוקה עם גזרים קולורבי, בוטנים שקדים ואנשובי קריספי.
אני לא מחסידי הפאפיה ומלבד טעימה קטנה לא אכלתי מהמנה. הדוק טען שהגרסא של הבית התאילנדי עדיפה בעיניו.
כרוב סיני ממולא בבשר שפונדרה, אניס, רוטב דגים ולמון גראס על מצע עלים ואטריות.
למרות שאיני אוהבת אניס, זו מנה שאהבתי. שני הממולאים היו טעימים על אף שאכלתי אותם כמו שהם ולא גילגלתי אותם בעלה עם האטריות כמצוות המלצר.
ראמפ סטייק היה למעשה שורת פרוסות של בשר נא שהושרה מראש במשרה כלשהו עם עשבי תיבול וייטנאמים.
צבען העז של פרוסות הבשר העלו חיוך על פניי ונהניתי מכל ביס.
זו כמובן מנה למי שלא נמנע מאכילת בשר שהוא כמעט נא לחלוטין. תוספת של 20ש"ח.
ירקות סיניים היו בעצם בעיקר פטריות שונות וברוקולי ברוטב טעים מאד.
בדיעבד, אולי היינו צריכים להזמין מנה ראשונה מעניינת יותר, אבל אני חייבת להודות שנהננו לנשנש את הירקות. תוספת של 10ש"ח.
עם המנות הראשונות הגיע גם כלי אידוי ובו שתי קוביות מאורכות וסגלגלות של אורז דביק שלא היה מוצלח ולכן ויתרנו עליו.
לעיקריות בחרנו –
הדוק בחר במנת לחמניות פרגית טנדורי שהגיעה כזוג לחמניות ובתוכה נתחי הפרגית מתובלות וכן שמנת חמוצה וכוסברה.
טעמתי מנתחי הפרגית והם היו טעימים מאד.
הדוק מאד אהב את המנה ולאחר שהיא חוסלה הוא טען שיכול היה בקלות לאכול עוד אחת כזו באותו הרגע. תוספת של 20ש"ח.
לאחר שגיליתי ששתי המנות שהתלבטתי ביניהן לא מוגשות באותו היום, בחרתי במנה ממיוחדי היום של שיפודי סינטה.
קיבלתי שיפוד אחד מאורך של קוביות סינטה שהושרו לפני מראש במשרה כלשהו. את התיבול אהבתי, את מרקם הסינטה פחות.
לצידם הוגש רוטב בוטנים טעים וקערית עם אטריות שלא אהבתי וירקות.
מבחינתי זו היתה מנה שזכתה לציון "בסדר" ולא יותר. תוספת של 30ש"ח.
קינחנו בסמיפרדו מנגו עם ציפוי קרם ברולה, מרנג ורוטב שוקולד לבן ולואיזה.
הסמיפרדו היה מצויין כולל הציפוי שבעצם נצרב בסגנון קינוח הברולה.
רוטב השוקולד עם הלואיזה היה חביב. מעל היה תות לקישוט ופרח סגול, מה שיצר מראה מאד אסתטי. אגב, את רוטב השוקולד מזגו מסביב למנה שניה אחרי שהונחה על שולחננו. בסך הכל מדובר בקינוח טוב בעלות סבירה של 32ש"ח.
כפי שציינתי, עם הארוחה מקבלים בקבוק זכוכית עם חליטת פירות, אני שתיתי מים רגילים והדוק שתה עם הקינוח מקיאטו כפול 12ש"ח.
קיבלנו גם בירה ללא עלות בזכות כרטיס בייגלה.
השירות היה בסדר אבל הרגיש לי רובוטי מדי ולא טוב דיו.
מצד אחד, המלצר ידע לפרט על מנות היטב, החליף סכו"ם וכולי.
מצד שני, היו דברים קטנים של חוסר מקצועיות.
דוגמא ראשונה היתה כשביקשתי לקבל מים רגילים לצד חליטת הפירות. בעוד שאת בקבוק חליטת הפירות המלצרית פתחה ומזגה ממנה לכוסו של הדוק, את בקבוק המים היא כמעט הטיחה בשולחן ועם פרצוף חמוץ הסתלקה לה. לרגע חשבתי שהיא כועסת ממני על שהטרחתי אותה להביא בקבוק נוסף לשולחננו. על פתיחה של הבקבוק ומזיגת המים לכוס ברור שהיא דילגה באלגנטיות.
דוגמא נוספת היתה גם בתחילת הארוחה: קיבלנו את התפריטים ועיינו בהם כמה דקות תוך התלבטות מה להזמין. אחרי שגיבשנו דעה, הגיע המלצר שלנו וסיפר שיש מנות שלא מוגשות היום, כמובן שבחלקן בחרנו...עם קצת תשומת לב היה אפשר לספר לנו את זה מראש.
הדוגמא השלישית היתה מעצבנת במיוחד. המנה העיקרית שלי הגיעה אחרי שהדוק סיים את המנה העיקרית שלו. נכון שהעיקרית שלו לא היתה גדולה במיוחד והוא סיים אותה מהר יחסית, אבל זה לא לעניין להגיש עיקרית בהפרש זמנים. אף אחד גם לא טרח להתנצל על כך.
הכל יצא 302ש"ח, מהם הופחתו 89ש"ח שקיבלתי מתנה כשחידשתי את כרטיס בייגלה, כך שבפועל שילמנו 213ש"ח.
אם אני מתייחסת למחיר המלא של 302ש"ח לעיסקית צהריים, ללא אלכוהול, ללא שתיה קלה, שתיה חמה אחת וקינוח אחד, מדובר בעיסקית לא זולה במיוחד.
העניין הוא שגם מדובר במנות קטנות יחסית. למשל, מנת הכרוב הממולא היא למשל שתי יחידות של ביס ורבע כל יחידה.
צריך לקחת את זה בחשבון משום שייתכן שיהיו כאלה שלא יישבעו.
השורה התחתונה היא שנהניתי להתנסות במגוון טעמים נוספים ולאתגר את החיך שלי.
אני לא אחזור לטאיזו בקרוב כי לאחת כמוני שלא אוכלת חריף, לא מתה על פירות ים ולא סובלת כוסברה יש הרבה מנות מחוץ לתחום. ל
אחרים אני כן ממליצה לנסות בעצמם, על אף חסרונות שציינתי בדיווח.
הניסיון הזה התעכב בגלל חופשת מחלה ארוכה שלי ולכן רק לאחרונה יצא שחזרתי לעיסקית נוספת בטאיזו, הפעם עם הדוק, חובב אוכל הודי בפרט ואסייתי בכלל.
הזמנתי מקום לשתיים וחצי, ובאותו היום התברר שנוכל להיפגש מוקדם יותר.
ניסיונות להשיג את המסעדה ולהקדים את שעת הארוחה, לא צלחו.
צלצלתי שוב ושוב ובכל פעם המתנתי דקות ארוכות והשיחה נותקה.
מעצבן ובהחלט לא תואם את רמת השירות המצופה, במיוחד שכשהגענו וסיפרתי למארחת על הניסיונות הכושלים, היא אמרה שאין להם שום בעיה עם הטלפונים.
העיסקית של טאיזו כוללת לפתיחה ירקות מוחמצים וטופו, חליטת פירות קרה, שתי ראשונות, קובית אורז דביק ועיקרית במחיר של 89ש"ח.
חלק לא מובטל מהמנות הן בעלות נוספת.
את הירקות המוחמצים עם הטופו שקיבלנו לפתיחה פחות אהבנו ורק נשנשנו מהם קלות.
בביקור הקודם הוגשו ירקות מוחמצים אחרים והם היו מוצלחים יותר לטעמי.
לראשונות בחרנו –
סלט פאפיה ירוקה עם גזרים קולורבי, בוטנים שקדים ואנשובי קריספי. אני לא מחסידי הפאפיה ומלבד טעימה קטנה לא אכלתי מהמנה. הדוק טען שהגרסא של הבית התאילנדי עדיפה בעיניו.
כרוב סיני ממולא בבשר שפונדרה, אניס, רוטב דגים ולמון גראס על מצע עלים ואטריות. למרות שאיני אוהבת אניס, זו מנה שאהבתי. שני הממולאים היו טעימים על אף שאכלתי אותם כמו שהם ולא גילגלתי אותם בעלה עם האטריות כמצוות המלצר.
ראמפ סטייק היה למעשה שורת פרוסות של בשר נא שהושרה מראש במשרה כלשהו עם עשבי תיבול וייטנאמים. צבען העז של פרוסות הבשר העלו חיוך על פניי ונהניתי מכל ביס.
זו כמובן מנה למי שלא נמנע מאכילת בשר שהוא כמעט נא לחלוטין. תוספת של 20ש"ח.
ירקות סיניים היו בעצם בעיקר פטריות שונות וברוקולי ברוטב טעים מאד. בדיעבד, אולי היינו צריכים להזמין מנה ראשונה מעניינת יותר, אבל אני חייבת להודות שנהננו לנשנש את הירקות. תוספת של 10ש"ח.
עם המנות הראשונות הגיע גם כלי אידוי ובו שתי קוביות מאורכות וסגלגלות של אורז דביק שלא היה מוצלח ולכן ויתרנו עליו.
לעיקריות בחרנו –
הדוק בחר במנת לחמניות פרגית טנדורי שהגיעה כזוג לחמניות ובתוכה נתחי הפרגית מתובלות וכן שמנת חמוצה וכוסברה. טעמתי מנתחי הפרגית והם היו טעימים מאד.
הדוק מאד אהב את המנה ולאחר שהיא חוסלה הוא טען שיכול היה בקלות לאכול עוד אחת כזו באותו הרגע. תוספת של 20ש"ח.
לאחר שגיליתי ששתי המנות שהתלבטתי ביניהן לא מוגשות באותו היום, בחרתי במנה ממיוחדי היום של שיפודי סינטה. קיבלתי שיפוד אחד מאורך של קוביות סינטה שהושרו לפני מראש במשרה כלשהו. את התיבול אהבתי, את מרקם הסינטה פחות.
לצידם הוגש רוטב בוטנים טעים וקערית עם אטריות שלא אהבתי וירקות.
מבחינתי זו היתה מנה שזכתה לציון "בסדר" ולא יותר. תוספת של 30ש"ח.
קינחנו בסמיפרדו מנגו עם ציפוי קרם ברולה, מרנג ורוטב שוקולד לבן ולואיזה. הסמיפרדו היה מצויין כולל הציפוי שבעצם נצרב בסגנון קינוח הברולה.
רוטב השוקולד עם הלואיזה היה חביב. מעל היה תות לקישוט ופרח סגול, מה שיצר מראה מאד אסתטי. אגב, את רוטב השוקולד מזגו מסביב למנה שניה אחרי שהונחה על שולחננו. בסך הכל מדובר בקינוח טוב בעלות סבירה של 32ש"ח.
כפי שציינתי, עם הארוחה מקבלים בקבוק זכוכית עם חליטת פירות, אני שתיתי מים רגילים והדוק שתה עם הקינוח מקיאטו כפול 12ש"ח.
קיבלנו גם בירה ללא עלות בזכות כרטיס בייגלה.
השירות היה בסדר אבל הרגיש לי רובוטי מדי ולא טוב דיו.
מצד אחד, המלצר ידע לפרט על מנות היטב, החליף סכו"ם וכולי.
מצד שני, היו דברים קטנים של חוסר מקצועיות.
דוגמא ראשונה היתה כשביקשתי לקבל מים רגילים לצד חליטת הפירות. בעוד שאת בקבוק חליטת הפירות המלצרית פתחה ומזגה ממנה לכוסו של הדוק, את בקבוק המים היא כמעט הטיחה בשולחן ועם פרצוף חמוץ הסתלקה לה. לרגע חשבתי שהיא כועסת ממני על שהטרחתי אותה להביא בקבוק נוסף לשולחננו. על פתיחה של הבקבוק ומזיגת המים לכוס ברור שהיא דילגה באלגנטיות.
דוגמא נוספת היתה גם בתחילת הארוחה: קיבלנו את התפריטים ועיינו בהם כמה דקות תוך התלבטות מה להזמין. אחרי שגיבשנו דעה, הגיע המלצר שלנו וסיפר שיש מנות שלא מוגשות היום, כמובן שבחלקן בחרנו...עם קצת תשומת לב היה אפשר לספר לנו את זה מראש.
הדוגמא השלישית היתה מעצבנת במיוחד. המנה העיקרית שלי הגיעה אחרי שהדוק סיים את המנה העיקרית שלו. נכון שהעיקרית שלו לא היתה גדולה במיוחד והוא סיים אותה מהר יחסית, אבל זה לא לעניין להגיש עיקרית בהפרש זמנים. אף אחד גם לא טרח להתנצל על כך.
הכל יצא 302ש"ח, מהם הופחתו 89ש"ח שקיבלתי מתנה כשחידשתי את כרטיס בייגלה, כך שבפועל שילמנו 213ש"ח.
אם אני מתייחסת למחיר המלא של 302ש"ח לעיסקית צהריים, ללא אלכוהול, ללא שתיה קלה, שתיה חמה אחת וקינוח אחד, מדובר בעיסקית לא זולה במיוחד.
העניין הוא שגם מדובר במנות קטנות יחסית. למשל, מנת הכרוב הממולא היא למשל שתי יחידות של ביס ורבע כל יחידה.
צריך לקחת את זה בחשבון משום שייתכן שיהיו כאלה שלא יישבעו.
השורה התחתונה היא שנהניתי להתנסות במגוון טעמים נוספים ולאתגר את החיך שלי.
אני לא אחזור לטאיזו בקרוב כי לאחת כמוני שלא אוכלת חריף, לא מתה על פירות ים ולא סובלת כוסברה יש הרבה מנות מחוץ לתחום. ל
אחרים אני כן ממליצה לנסות בעצמם, על אף חסרונות שציינתי בדיווח.