רצינו אני ואשתי ללכת למסעדה יקרה, לכבוד יום ההולדת שלי.

דודה שלי מאוד המליצה על התרנגול הכחול של השף שאול בן אדרת, אבל כשקראתי ביקורות באינטרנט חשכו עיני:
שירות גרוע ביותר, אוכל טפל, לא מתובל ולא מעניין, ולא מצדיק את המחיר הגבוה.
דודה שלי התעקשה שהיא אכלה שם כמה פעמים ומאוד נהנתה, ודודה שלי היא אחת שהולכת כל הזמן למסעדות וידועה בחוש הביקורת הלא מתחשב בכלום שלה.

לקחנו סיכון אפוא, והזמנו שולחן במסעדה.

הגענו באמצע השבוע בשמונה וחצי בערב, והמקום היה מלא לגמרי. לא ייתכן שכל הסועדים פה טועים, אמרתי לעצמי וגם צדקתי.
לא היה זכר לכל התלונות שהושמעו בביקורות:
המלצר שלנו היה זריז, זמין, קשוב ויוזם. תמיד כשרציתי ממנו משהו לא חיכיתי יותר מדקה או שתיים עד שתפסתי את תשומת ליבו.

האוכל:

לראשונות הזמנו סביצ'ה טונה אדומה (66) וסינטה כבושה (68).
כמות יפה של פיסות טונה אדומה, יושבות על קרם אבוקדו טעים ומרענן ומעוטרות בכמות לא מבוטלת של קוויאר שחור ואדום. אכלנו את זה עם לחם הבית (16) וקיבלנו פצצה של טעמים ומרקמים.
הסינטה היתה כבושה בשמן זית, לימון וחומץ בלסמי, ופוזרו עליה צ'ימיצ'ורי מעולה, חתיכות מלון וגבינה כלשהי שלא זיהיתי. גם המנה הזו הייתה טעימה להפליא ומיוחדת.  

לעיקריות הזמנו סטייק אנטירקוט 350 גר' עם מח עצם והום פרייז (149), ופסטה רחבה ברוטב שמנת, כמהין, תרד, אספרגוס ופולי סויה (99).
הסטייק היה מעולה והגיע מדיום בדיוק כמו שביקשתי. הוא היה כ"כ גדול שהוא הצליח להכניע אותי, ואני ידוע כקרניבור רציני. נראה לי שנארו לפחות 80 גרם על הצלחת.
מח העצם היה טעים ושומני כמצופה וההום פרייז היו מתובלים היטב ופריכים במידה.

לפסטה היה מראה כללי ירקרק כפועל יוצא של מרכיבי הרוטב הירוקים, והיא היתה עשויה היטב. הטעם היה מעולה.

הזמנו קינוח שנקרא 'קינוח שוקולד'. לא זוכר את התאור שלו אבל הוא היה פשוט מענג, מסוג הקינוחים שאי אפשר להפסיק לאכול גם כשהקיבה כבר צועקת שיעזבו אותה בשקט.

הבעיה היחידה הייתה המחיר, אבל הבנתי שאין מנוס מזה במסעדות של שפים מפורסמים.
חוץ מהאוכל שתינו 2 כוסות של יין למברוסקו (32 לכוס), מרגריטה קפואה (45) ושני בקבוקי מים גדולים (30 (!!!) לבקבוק).
החשבון יצא 611 שקל, והשארנו עוד 100 טיפ.

זול זה לא היה, אבל נהננו מכל רגע וביס.

ממליצים בחום.