אח שחזר מחמישה שבועות בצבא וגיס לעתיד שחזר ממילואים, אלו היו הפיות הרעבים שרצינו להאכיל בקצת בשר טוב כשבחרנו לאכול במקום של בשר בנווה צדק.

לאחותי הייתה חוויה חיובית שם לפני מספר חודשים. אנחנו בדר"כ הולכים למסעדות קצת יותר מתוחכמות אבל היינו בהוטל מונטיפיורי לפני חודש + והגיס לעתיד מז'אנר הבררנים.

כבר בהתחלה השירות לא המריא - המארחת נתנה לנו להמתין לפני שסיימה את שיחת הטלפון והתפנתה להפנות אותנו לשולחן שלנו.
כשהתיישבנו, הזמנו ראשונות - לחם זית ושום (סטנדרטי לגמרי), קלמרי מטוגן גדול (מוצלח לסוגו - נהנינו), קרפצו בשר (טוב), סלט קיסר (אני מאוד אהבתי, רוטב טוב).

בעיקריות התחילו הבעיות - המלצרית לא קלטה מה רצינו ממנה, לא עקבה אחרי ההזמנות של השתייה וגם דיברה מאוד בשקט, כך שהיה קשה לעקוב אחריה ברעש במסעדה (אקוסטיקה בעייתית) אבא שלי ואני הזמנו  אנטריקוט מדיום רייר. כשהיא חזרה על ההזמנה של אבא שלי בשקט, קלטתי את השפתיים שלה הוגות מדיום וול, ותיקנתי אותה "לא מדיום וול, מדיום רייר". היא לא חזרה על ההזמנות, ובמחשבה שנייה - טעות שלא ביקשנו ממנה לחזור עליהן.

הזמינו תוספות צ'יפס - היא ציינה בפני אחי (שהזמין צ'יפס) שהצ'יפס מאוד דק והוא אמר בסדר. אבל הופתע לגלות שמה שהם מגדירים כצ'יפס זה למעשה תפוצ'יפס לכל דבר ועניין, חבל שזה לא מובהר בתפריט, חבל שזה לא מובהר בצורה מאוד ברורה על ידי המלצרית והכי חבל שבמסעדה על טהרת הבשר הם לא מגישים צ'יפס אמיתי. מבאס.

דבר ראשון - התוספות הגיעו שתי דקות לפני הסטייקים.
דבר שני, הגיעו הסטייקים (כולנו הזמנו סטייקים מסוג זה או אחר, זו המסעדה למי שלא מכיר), הגיע סטייק מדיום וול לגיס לעתיד, ציינו בפניהם "הסטייק שלו מדיום, אף אחד לא הזמין אצלנו מדיום וול, אלא מדיום רייר". הלכו וחזרו עם מדיום. מגיע הסטייק לאבא שלי - מגישה לו מדיום - אבא שלי, ששכח מה הזמין, לקח אותו.
כשמגיע הסטייק שלי - עוד מדיום וול. החזרתי אותו בעצבים. הרגע אמרנו שלא הזמנו שום מדיום וול, לא?
המלצרית אמרה "אני רשמתי מדיום וול". בלי להתנצל. תאמינו לי, שהזמנתי מדיום רייר, ולא רק זאת - גם בזמן ההזמנה של הסטייק של אבא שלי הדגשתי שמדובר במדיום רייר ולא בוול..

כולם כבר היו לקראת סיום האוכל כשהסטייק שלי הגיע - הוא הגיע בצליה לא אחידה, החלקים שהיו מדיום רייר היו טובים, אבל חלקים אחרים, היו בהחלט רייר  לגמרי (למרות שלא קרים).
לא התלוננתי, אני יכולה לאכול את הסטייק גם כך. למרות שזה קצת מוגזם לי.

כל האחרים נהנו מהסטייקים שלהם. במיוחד אמא שלי ואחותי מהפילה שלהם.

בינתיים אכלתי את הגרטן תפ"א (יאמי) בזמן שאחי התבאס על הצ'יפס והשתמש בזכויותיו כחייל שחזר מהצבא כדי להזמין מנה נוספת של גראטן, לא התלוננו על כך שהנושא לא הוסבר כמו שצריך, כי היא ציינה שהצ'יפס דק במיוחד. נו, שויין.

בעיה נוספת - הרטבים. הם מציעים במסעדה 3 רטבים. שמנת חרדל, ציר בקר, גבינה כחולה.
הם אמורים להגיע מיידית עם הסטייק או דקה לאחר מכן, הם הגיעו 5 דקות אחרי שהסטייקים הגיעו לשולחן (של המשפחה, כאמור, אני חיכיתי לסטייק שלי), וכששאלנו את המלצרית לגביהם היא אמרה "הם תכף יוצאים" בטון של "מה אתם רוצים, הרטבים בדרך".

כשהגיעו הרטבים (3 פנכות קטנות כאלה) שמו אותם במרכז השולחן. ביקשנו (הסבלנות התחילה להגמר) עוד רטבים, המלצרית (אחרת, לא זו שפישלה עם ההזמנה) הרימה גבה על הטון ואמרה "מיד יצא". כאילו לא ברור שלשולחן של 6 אתם צריכים להוציא טס נוסף של רטבים?

הקינוחים היו מאוד מאוד טעימים. קרנשניט, אצבעות פילו עם תפוחים, קרפ תותים וקצפת (יאממי), סלט פירות שאמא שלי הזמינה.

כמובן שאחרי שאנחנו מזמינים קינוחים והם מגיעים לשולחן, מגיע קינוח על חשבון הבית. שוקולד.

שונאת את המנהג הזה, שונאת, לתת לאנשים להזמין את הקינוחים שהם רוצים, ואז להוסיף קינוח שהם לא רצו. ההגיון מחייב לומר שהם מזמינים אותנו לקינוח אחד על הבית, לפני שאנחנו מזמינים. התחשק לי לומר להם שאנחנו אלרגים לשוקולד, ואם אפשר לקבל את אחד הקינוחים האחרים על חשבון הבית, אבל ניחא.

במועד קבלת החשבון (יצא אותו טווח מחירים כפי שיצא בהוטל מונטיפיורי) גילינו שהקפה גם היה ע"ח הבית. בהחלט מחווה יפה וראויה, לאור העובדה שהאנטריקוט עלה 120 ש"ח, ואין לי שום דרישה ליותר, רק חבל שבשום שלב לא הייתה בקשת סליחה, וגם לא נראה שיש שם שום "בעל-בית", המלצריות לא נראו מחוברות.

הסיכום הוא שנהנינו מהאוכל, הקינוחים היו טובים, אבל השירות עצבן ברמות.

החשבון מצ"ב