פעם, מזמן מזמן ,דיזנגוף הייתה שם דבר ומושא הערצה לתושבי תל-אביב דאז ועמך  ישראל בכלל,  שנהגו בימי חג וגם בימי חול  "להזדנגף" בכיף לאורך הרחוב על חנויותיה המפוארות וגם להתארח בבתי הקפה המפורסמים, כולל קפה דיצה שכיום מאחלס את קפה מרקו על מפותיה המשובצות וחמרי גלם הישר מארץ המגף.

מלצרית בודדת וראויה לציון לשבח על דבקות במטרה עשתה מיטב מאמציה לשרת את כל האורחים הלא מעטים שפקדו אתמול את המקום,  אולי לא במקרה בעיקבות הכתבה בלילה כלכלי של ניב גילבוע.

ואכן האוכל היה טוב למדי ולא מתוחכם מדי, ראשונות כעיקריות (קפרזה ענקית של ממש עם קרעי ריקוטה מצויינת ורבעי עגבניות, חציל שרוף ומוקרם, לזניה בולונז וניוקי בשריפמס וברוטב שמנת, הכל אקסטרה לארג'  - ממש גן עדן לכל המתבכיינים כאן על מנות קטנות). אנו נשברנו די מוקדם ונאלצנו לבקש אריזות הביתה. 2 כוסות יין אדום טפוליצ'יאנו דאברוצו עלו 72 ש"ח שלא כפי שמשתמע מהתפריט ומגילבוע שזה 13 ש"ח בלבד עם העיסקית. זו הטעיית הציבור וחבל. קינחנו בטירמיסו שתאם בהחלט את ציפיותנו הגבוהות ממסקרפונה מיובא. אחד הטובים שטעמנו ואנחנו טעמנו הרבה.  238 ש"ח + תשר. בהתחשב בתמורה המחיר סביר בהחלט, למעט סיפור מחיר היין העיסקי המעורפל.

בסה"כ חוויה מומלצת בתקווה שתהיה תוספת מלצרים. על הדלת אכן תלויה מודעה בהקשר זה.