ומוצאים את עצמכם משגיחים על כמאה ששים בני נוער המקיאים כסף, וזה בטעות יוצא בקניון ארקדיה, כנסו ל-e wedel. טרם בדקתי את איכות הפרלינים שלהם, אבל השוקולטה היתה מצוינת, הקפה משובח (בכלל, בכל פולין הקפה נהדר) והקינוחים מעולים ומצוינים. אכלנו עוגת גבינה, קרפ מסקרפונה וטירמיסו, כל אחד מהם הצטיין בתחומו.
השירות קצת איטי, וישנה מגבלת שפה מסוימת, אבל התפריט מתורגם לאנגלית, וגם זה משהו.
בזקופנה אני ממליצה על בית הקפה שמול הכנסיה במדרחוב. אכלתי מן דניש מבצק שמרים קלילי עם קרם לימון. הקפה היה קצת פחות טוב מהרגיל בפולין, אבל עדיין הרבה יותר טוב מבית הקפה הישראלי הממוצע. אכלנו גם עוגת גבינה מעולה, עוגת תפוחים חמה נהדרת וקרם שניט מקומי, לחובבי הז'אנר (שאני איני נמנית עליהם).
אולי אחכ אצליח להעלות תמונות מויטרינת הקינוחים והשוקולדים המפוארת.
המחירים בפולין משעשעים את אמות המידה הישראליות (דניש ולאטה ב-9 זלוטי, פחות מ-15 ₪)
בקרקוב לנו במלון מדהים בכל קנה מידה, הולידי אין סיטי סנטר, שנמצא בניהול ישראלי. האוכל היה לא פחות ממצוין. בוורשה פחות התלהבתי מהאוכל בסובייצקי, אבל זה היה אוכל תלמידים סטנדרטי, והסתפקתי בו. זה יותר טוב קליפות תפוחי אדמה.
לסיכום- לכל חובבי סוגת טיולי השואה, התקומה והזכרון: אפשר לאכול טוב בפולין, אם האוכל מצליח לרדת בגרון.