אחרי ששלושה שבועות מוצלחים למדי בקפה לואיז הסתיימו בטעם מר וצורם ביותר בביקורנו הקודם, החלטנו חברתי ואני לשנות מקום ולשנות מזל לקראת הדייט השבועי הבא שלנו.
המטלה המסובכת של למצוא מקום אלטרנטיבי נפלה עליי, כאשר המגבלות הן עדיפות לציר מוריה (בשל מיקומה של העובדת מבינינו), מקום שיהיה ידידותי לטבעונית לייט (משמע, שעושה לעצמה הנחות לצמחונות באין ברירה), ובנוסף והכי חשוב שיהיה טעים ונעים למפגש של שתי גרגרניות שאוהבות לבזבז את זמנן על אוכל טוב, יין ודיבורים מרובים בשעה שאנשים אחרים עוד עובדים.
כבר שנים שלא ישבתי הסינטה בר. אנחנו מזמינים מהם המון (מהאקספרס), אבל בפעם האחרונה שישבתי שם הם עוד היו המבורגריה.
כיום ההמבורגרים עדיין ישנם, אבל המסעדה היא הרבה יותר מעבר לזה. זכרתי גם שיש להם מיטלס מאנדיי (מה שמסתבר שכבר לא נכון, שכן הם הפסיקו עם זה), ועל כן חשבתי לברר אם יש להם אפשרות לארח טבעונית אצלם, על אף התדמית הקרניבורית משהו.
בשיחת הטלפון נאמר לי שהמסעדה יכולה להערך ולהפוך את חלק מהמנות לטבעוניות. הזמנתי שולחן אם כן. הגבילו אותי לשעתיים, מה שאני מאוד לא אוהבת, הסברתי שאני לא מגיעה למקומות עם הגבלת זמן, ועל כן ביקשתי שיסירו אותה. בשלב הזה התחלפה הבחורה בטלפון בבחור סמכותי יותר שסיפר לי כי השולחנות אצלם מוגבלים לשעתיים, עם זאת בשל העובדה שזוהי עסקית באמצע השבוע הם מוכנים להסיר את ההגבלה על השולחן שלנו, ושנשאר כמה שנרצה. (מעולה ותודה רבה, רק למה לא לדלג על החלק הרע שבו אתה מספר לי ש״בדר״כ אנחנו ככה..״, ולא להגיע ישר לעניין ופשוט להגיד כן?)
אז יופי! הדייט יצא לדרך, והתבייתנו על המארחת שתסביר לנו איך אפשר להפוך את תפריט העסקי לטבעוני (המלצר שלנו קצת פחות שלט בנושא..)
מסתבר שאכן יש אופציות, אבל זה לא ממש פשוט. המארחת היתה מאוד סבלנית וניסתה להבין איתה ולבנות איתה מנה שמבוססת על התפריט ושהיא תשמח לקבל. אבל בסופו של דבר נראה שהם לא ממש המסעדה לכך, ועל כן החליטה הבחורה לנצל את היותה טבעונית לייט ולהזמין מנה צמחונית. שם כבר היו הרבה יותר אופציות, ולא היתה בעיה כלל וכלל לבחור מנה מוצלחת.
מכיוון ואני הייתי נעולה על ריזוטו לעיקרית, שגם הוא צמחוני, החלטנו כבר להזמין בצורה מדורגת, ולחלוק את מה שניתן.
לקחנו אם כך:
לראשונות: ברזאולה סינטה, חרדל דבש, איולי שמיר, צלפים ופרמז׳ן (26 ש״ח), זוהי המנה שאני הזמנתי. היתה טעימה מאוד, אבל לא משהו יוצא דופן. הגיעה עם פוקצ׳ה, בליווי שמן זית ובלסמי וממרח עגבניות מיובשות.
היא לקחה סלק ואנדיב - סלק צרוב, עלי אנדיב, עלים צעירים, אגוזים, גבינת דור-בלו, ויניגרט אגוזים (24 ש״ח). שהיה.. סלט.
מלא עלים, מעט סלק וגבינה (שהיתה מעולה, אגב). סה״כ סלט מרענן וכיפי לפתיחה, במיוחד בליווי הפוקצ׳ה מהמנה שלי . היה בסדר גמור ואמנם לא ציפיתי מהם שיפלו על סלט, אבל מצד שני גם אני לא נפלתי ממנו.
בכלל תפריט הראשונות בצהריים נשמע חיוור וחסר אופציות מעניינות, וזאת בהשוואה לתפריט הערב שהוא כבר משהו אחר לגמרי.
המשכנו עם מנות מהעיקריות:
תחילה לקחנו טורטליני גבינות עבודת יד, ערמונים, מרווה, חמאה וקרם בטטה (64 ש״ח). מנה יפה (חיצונית, היא באמת נראית מאוד יפה!), וטעימה מאוד. בדר״כ אני לא חובבת מנות פסטה, אבל המנה הזאת היתה עשויה טוב!! המילוי של הגבינות בטורטליני היה מאוד מוצלח, הן במרקם האוורירי והן בטעם העדין שלא האפיל על שאר הטעמים. הערמונים שפוזרו מסביב היו נהדרים. כל הטעמים השתלבו היטב. מעל גם פוזרו שבבי פרמז׳ן שסגרו את המנה מאוד יפה. מנה מוצלחת מאוד! בכיף הייתי מחסלת צלחת כזאת לבד..
לאחר מכן קיבלנו את הריזוטו - ריזוטו פטריות פורצ׳יני, שמפניון, מחית כמהין ופרמז׳ן (54 ש״ח). ואני כבר אומרת שאם הוא לא היה מגיע אחרי הטורטליני המעולה ממקודם אז כנראה שהייתי נהנית ממנו הרבה יותר.
הביס הראשון ממנו היה נהדר. העניין הוא שאחרי כמה ביסים זה כבר מתחיל להרגיש לגמרי טו מאץ׳. אין שום דבר שיאזן, אני גם הרגשתי לקראת האמצע שהמנה טיפה מלוחה לי מדי. אני חושבת שריזוטו טוב הוא כזה שנמדד בכך שרוצים לאכול ממנו יותר מכף אחד, ויש כמה דברים להשיג את זה. כאן זה היה ריזוטו שמתאים למנה קטנה יותר (אולי כראשונה?), שכן הטעמים היו טובים, אבל.. זה לא היה לגמרי זה..
העיקריות בצהריים מגיעות עם כוס שתיה קלה או יין מבעבע. אנחנו לקחנו בקבוק יין לשניים (גם כן במחיר עסקי מוזל), בחרנו קברנה צ׳יליאני (קאזה דה לואיג׳י קברנה, לואיס פליפה), בקבוק של 375 מ״ל, במחיר 38 ש״ח. אני שאלתי אם אפשר להמיר אם כן את השתיה בעסקית לקפה בסוף, ונעניתי בחיוב. היא לקחה מיץ תפוזים, וקיבלה מיץ תפוזים מקולקל. באמת מקולקל, הם אח״כ באו ואמרו שהם זרקו את כל הג׳ריקן של המיץ ושאלו היא תרצה משהו חלופי. גם היא בחרה לקחת קפה.
סגרנו אם כן את הארוחה באספרסו ארוך לה, ומקיאטו כפול לי. בגזרת הקינוחים יש להם תפריט קינוחים מדבר (דהיינו, המלצרית). אני פחות אוהבת את זה, כי זה דורש ממני להפגין ריכוז, אבל בסדר.. בסופו של דבר אף אחד מהקינוחים לא נשמע לנו. כולם היו גדולים ועוגתיים, ואני מעדיפה קינוחים קטנים יותר בסוף הארוחה (צלחת עוגיות או פטיפורים קטנים לצד הקפה סוגרים אותי מעולה), או לחלופין קינוח לימוני וחמצמץ, ושם הכל היה מתוק. ויתרנו.
סה״כ החשבון יצא 206 ש״ח (לפני טיפ), עליו קיבלנו גם הנחת סטודנט של 10%.
מבחינת שירות ואווירה - היה מצויין! מבחינה זו, כנראה המסעדה הטובה בחיפה, פרט לנמל 24.
המסעדה מאוד נעימה, היא חודשה לאחרונה והתרחבה מעט, והעיצוב הנוכחי שלה מאוד מזמין. סגל המלצרים היה נהדר, קשוב ומחוייך לאורך כל הדרך, הם היו מאוד סבלניים הן עם חברתי הטבעונית, ובאופן כללי עם שאלותינו הרבות, והשתדלו לתת להן מענה.
נשארנו בסופו של דבר כשעתיים וחצי, והרגיש לנו נעים מאוד וכלל לא דחוק בזמן. למעשה, אפילו לא הזכירו את עניין השולחן והגבלת הזמן.
בשעה זו של היום המסעדה גם רחוקה מלהיות מלאה, אבל יש אנשים וכיף לראות שהיא פעילה ועובדת.
אני מקווה גם להגיע לביקור בערב, ולנסות את המנות שאינן בתפריט הצהרים. ואם יאפשרו לי הזמנת שולחן ללא הגבלת זמן באחד הערבים באמצע השבוע אני בהחלט אשמח לעשות זאת.
המטלה המסובכת של למצוא מקום אלטרנטיבי נפלה עליי, כאשר המגבלות הן עדיפות לציר מוריה (בשל מיקומה של העובדת מבינינו), מקום שיהיה ידידותי לטבעונית לייט (משמע, שעושה לעצמה הנחות לצמחונות באין ברירה), ובנוסף והכי חשוב שיהיה טעים ונעים למפגש של שתי גרגרניות שאוהבות לבזבז את זמנן על אוכל טוב, יין ודיבורים מרובים בשעה שאנשים אחרים עוד עובדים.
כבר שנים שלא ישבתי הסינטה בר. אנחנו מזמינים מהם המון (מהאקספרס), אבל בפעם האחרונה שישבתי שם הם עוד היו המבורגריה.
כיום ההמבורגרים עדיין ישנם, אבל המסעדה היא הרבה יותר מעבר לזה. זכרתי גם שיש להם מיטלס מאנדיי (מה שמסתבר שכבר לא נכון, שכן הם הפסיקו עם זה), ועל כן חשבתי לברר אם יש להם אפשרות לארח טבעונית אצלם, על אף התדמית הקרניבורית משהו.
בשיחת הטלפון נאמר לי שהמסעדה יכולה להערך ולהפוך את חלק מהמנות לטבעוניות. הזמנתי שולחן אם כן. הגבילו אותי לשעתיים, מה שאני מאוד לא אוהבת, הסברתי שאני לא מגיעה למקומות עם הגבלת זמן, ועל כן ביקשתי שיסירו אותה. בשלב הזה התחלפה הבחורה בטלפון בבחור סמכותי יותר שסיפר לי כי השולחנות אצלם מוגבלים לשעתיים, עם זאת בשל העובדה שזוהי עסקית באמצע השבוע הם מוכנים להסיר את ההגבלה על השולחן שלנו, ושנשאר כמה שנרצה. (מעולה ותודה רבה, רק למה לא לדלג על החלק הרע שבו אתה מספר לי ש״בדר״כ אנחנו ככה..״, ולא להגיע ישר לעניין ופשוט להגיד כן?)
אז יופי! הדייט יצא לדרך, והתבייתנו על המארחת שתסביר לנו איך אפשר להפוך את תפריט העסקי לטבעוני (המלצר שלנו קצת פחות שלט בנושא..)
מסתבר שאכן יש אופציות, אבל זה לא ממש פשוט. המארחת היתה מאוד סבלנית וניסתה להבין איתה ולבנות איתה מנה שמבוססת על התפריט ושהיא תשמח לקבל. אבל בסופו של דבר נראה שהם לא ממש המסעדה לכך, ועל כן החליטה הבחורה לנצל את היותה טבעונית לייט ולהזמין מנה צמחונית. שם כבר היו הרבה יותר אופציות, ולא היתה בעיה כלל וכלל לבחור מנה מוצלחת.
מכיוון ואני הייתי נעולה על ריזוטו לעיקרית, שגם הוא צמחוני, החלטנו כבר להזמין בצורה מדורגת, ולחלוק את מה שניתן.
לקחנו אם כך:
לראשונות: ברזאולה סינטה, חרדל דבש, איולי שמיר, צלפים ופרמז׳ן (26 ש״ח), זוהי המנה שאני הזמנתי. היתה טעימה מאוד, אבל לא משהו יוצא דופן. הגיעה עם פוקצ׳ה, בליווי שמן זית ובלסמי וממרח עגבניות מיובשות.
היא לקחה סלק ואנדיב - סלק צרוב, עלי אנדיב, עלים צעירים, אגוזים, גבינת דור-בלו, ויניגרט אגוזים (24 ש״ח). שהיה.. סלט.
מלא עלים, מעט סלק וגבינה (שהיתה מעולה, אגב). סה״כ סלט מרענן וכיפי לפתיחה, במיוחד בליווי הפוקצ׳ה מהמנה שלי . היה בסדר גמור ואמנם לא ציפיתי מהם שיפלו על סלט, אבל מצד שני גם אני לא נפלתי ממנו. בכלל תפריט הראשונות בצהריים נשמע חיוור וחסר אופציות מעניינות, וזאת בהשוואה לתפריט הערב שהוא כבר משהו אחר לגמרי.
המשכנו עם מנות מהעיקריות:
תחילה לקחנו טורטליני גבינות עבודת יד, ערמונים, מרווה, חמאה וקרם בטטה (64 ש״ח). מנה יפה (חיצונית, היא באמת נראית מאוד יפה!), וטעימה מאוד. בדר״כ אני לא חובבת מנות פסטה, אבל המנה הזאת היתה עשויה טוב!! המילוי של הגבינות בטורטליני היה מאוד מוצלח, הן במרקם האוורירי והן בטעם העדין שלא האפיל על שאר הטעמים. הערמונים שפוזרו מסביב היו נהדרים. כל הטעמים השתלבו היטב. מעל גם פוזרו שבבי פרמז׳ן שסגרו את המנה מאוד יפה. מנה מוצלחת מאוד! בכיף הייתי מחסלת צלחת כזאת לבד..
לאחר מכן קיבלנו את הריזוטו - ריזוטו פטריות פורצ׳יני, שמפניון, מחית כמהין ופרמז׳ן (54 ש״ח). ואני כבר אומרת שאם הוא לא היה מגיע אחרי הטורטליני המעולה ממקודם אז כנראה שהייתי נהנית ממנו הרבה יותר.
הביס הראשון ממנו היה נהדר. העניין הוא שאחרי כמה ביסים זה כבר מתחיל להרגיש לגמרי טו מאץ׳. אין שום דבר שיאזן, אני גם הרגשתי לקראת האמצע שהמנה טיפה מלוחה לי מדי. אני חושבת שריזוטו טוב הוא כזה שנמדד בכך שרוצים לאכול ממנו יותר מכף אחד, ויש כמה דברים להשיג את זה. כאן זה היה ריזוטו שמתאים למנה קטנה יותר (אולי כראשונה?), שכן הטעמים היו טובים, אבל.. זה לא היה לגמרי זה..
העיקריות בצהריים מגיעות עם כוס שתיה קלה או יין מבעבע. אנחנו לקחנו בקבוק יין לשניים (גם כן במחיר עסקי מוזל), בחרנו קברנה צ׳יליאני (קאזה דה לואיג׳י קברנה, לואיס פליפה), בקבוק של 375 מ״ל, במחיר 38 ש״ח. אני שאלתי אם אפשר להמיר אם כן את השתיה בעסקית לקפה בסוף, ונעניתי בחיוב. היא לקחה מיץ תפוזים, וקיבלה מיץ תפוזים מקולקל. באמת מקולקל, הם אח״כ באו ואמרו שהם זרקו את כל הג׳ריקן של המיץ ושאלו היא תרצה משהו חלופי. גם היא בחרה לקחת קפה.
סגרנו אם כן את הארוחה באספרסו ארוך לה, ומקיאטו כפול לי. בגזרת הקינוחים יש להם תפריט קינוחים מדבר (דהיינו, המלצרית). אני פחות אוהבת את זה, כי זה דורש ממני להפגין ריכוז, אבל בסדר.. בסופו של דבר אף אחד מהקינוחים לא נשמע לנו. כולם היו גדולים ועוגתיים, ואני מעדיפה קינוחים קטנים יותר בסוף הארוחה (צלחת עוגיות או פטיפורים קטנים לצד הקפה סוגרים אותי מעולה), או לחלופין קינוח לימוני וחמצמץ, ושם הכל היה מתוק. ויתרנו.
סה״כ החשבון יצא 206 ש״ח (לפני טיפ), עליו קיבלנו גם הנחת סטודנט של 10%.
מבחינת שירות ואווירה - היה מצויין! מבחינה זו, כנראה המסעדה הטובה בחיפה, פרט לנמל 24.
המסעדה מאוד נעימה, היא חודשה לאחרונה והתרחבה מעט, והעיצוב הנוכחי שלה מאוד מזמין. סגל המלצרים היה נהדר, קשוב ומחוייך לאורך כל הדרך, הם היו מאוד סבלניים הן עם חברתי הטבעונית, ובאופן כללי עם שאלותינו הרבות, והשתדלו לתת להן מענה.
נשארנו בסופו של דבר כשעתיים וחצי, והרגיש לנו נעים מאוד וכלל לא דחוק בזמן. למעשה, אפילו לא הזכירו את עניין השולחן והגבלת הזמן.
בשעה זו של היום המסעדה גם רחוקה מלהיות מלאה, אבל יש אנשים וכיף לראות שהיא פעילה ועובדת.
אני מקווה גם להגיע לביקור בערב, ולנסות את המנות שאינן בתפריט הצהרים. ואם יאפשרו לי הזמנת שולחן ללא הגבלת זמן באחד הערבים באמצע השבוע אני בהחלט אשמח לעשות זאת.