ישבנו שם היום לרגל ביקורו של ידידי א' בחיפה. בהיותו קרניבור מצד אחד אך מעט לחוץ כספית מצד שני (כמו רבים וטובים בימינו...) השינוי בעסקיות ביאס אותו קשות והוא אמר שכבר לא יוכל לעמוד ברמת המחירים בתפריט החדש (לא למנות שהוא אוהב). אבל בזכות המבצע החודשי מטעם לאומי קארד לארוחה זוגית ב-180 ש"ח (ציינתי זאת במעלה השרשור) ישבנו שם בכל זאת, לנצל אולי את ההזדמנות האחרונה לאכול את המנות האהובות במחירים שהכיס יכול להרשות.

הגענו למסעדה בסביבות 15:00 והיא הייתה כמעט מלאה לחלוטין. לא הזמנתי מקום כי אנחנו רגילים להגיע בשעות האלה בימי שישי (אם כי לרוב קצת יותר לכיוון 4) ועד היום לא הייתה בעיה. אף מארח/מלצר לא קידם את פנינו או שאל אם הזמנו מקום, אז נכנסנו והושבנו את עצמנו בשולחן פנוי (לא היו עליו סימנים שהוא מוזמן). ניגש המנהל עם רשימה ואמר שהשולחן דווקא מוזמן. שאלנו אם כך אם יש שולחן אחר שנוכל לשבת בו, והוא חשב כמה שניות ואז אמר "שבו, אני כבר אושיב אותם בשולחן אחר" (אני מניחה שלא הייתה לו בעיה כי הגענו בסוף שעת העומס; זמן קצר לאחר הגעתנו המסעדה כבר החלה להתרוקן).

היינו שלושה; הזמנו ארוחה זוגית (במבצע האמור לעיל) + עסקית לארג' (89 ש"ח).
ראשונות
למה ראשונה הזמנתי סביצ'ה סלמון ("נתחי סלמון טרי על מצע עדשים שחורות וירקות שורש ברוטב לימונים"), המנה הראשונה הקבועה שלי (לסירוגין עם הקרפצ'יו, אבל הוא כבר לא כלול בעסקית ). הזמנתי אותה (כהרגלי) ללא הרוטב מסביב (סלק, לא אוהבת) והיא הייתה לי טעימה כרגיל, ללא שינוי. אני חושבת שהיא קצת שונה ממנות סביצ'ה במקומות אחרים כי לדג יש קצת טעם פחות נא, נדמה לי, ואולי מי שמצפה למשהו אחר עלול להתאכזב. ידעתי בדיוק למה לצפות וקיבלתי בדיוק את מה שציפיתי לו.

נ' הזמין חציל צרוב ("חציל על הגריל, טחינה לבנה וגרגירי חומוס. מוגש עם לחם הבית", קישור לתמונה), המנה הראשונה הקבועה שלו, והתאכזב קלות, אמר שהיא שונתה ואהב יותר הגרסה הקודמת. היא הגיעה עם לחם הבית (טעים) שהוגש כפי שהוגש בעבר – על קרש עץ בתוספת שני מטבלים: שום ופלפלים. השום היה לו קצת מלוח ולמען האמת גם לי (לא הפריע לי כי אני חובבת מלח; הוא לא) והפלפלים היו פחות פיקנטיים מהרגיל, כך נדמה לי (מבחינתי זה עדיף, אין לי סבילות לחריף).

א' הזמין קבבוני טלה ("סלסת עגבניות, זיתי קלמטה וטחינה לבנה") והתאכזב מאוד. המנה היא שלושה קבבונים ברוטב. הוא פסק כי הרוטב טוב אך הבשר ממש לא מלהיב, נתן לו ציון "סביר מינוס" והוסיף שהדבר היחיד שמציל אותו הוא הרוטב.

עיקריות (בתמונה)
נ' ואני הזמנו (כל אחד) נתח קצבים (מדיום) דרך המבצע של לאומי קארד (כי הוא כלול בו ללא תוספת מחיר ובעסקית לארג' יש תוספת של 15 ש"ח). זו המנה הקבועה שלנו, אבל שנינו יצאנו בתחושה שהיא פחות מוצלחת מהרגיל. נדמה לי שהטעם היה קצת חלש יותר (קשה לי להשוות, אולי איני זוכרת נכון) אבל הוא הצריך כמות לעיסות גדולה מהרגיל, בזה אני בטוחה. מצאתי את עצמי לועסת ולועסת כמעט כמו הפרה... זה בדיוק מה שאני לא אוהבת בסטייק, שהוא הופך לגומי לעיסה (אני מעדיפה את המסטיק שלי בטעם מנטה...). זה לא היה רע (גמרתי כמעט הכול), אבל זה פשוט לא היה טוב. א' לא טעם מאיתנו אך העלה השערה שלא יישנו אותו כמו שצריך (אם כי קראתי גם טענה שנתח קצבים אוכלים טרי בלי ליישן). נ' טען שהנתח פשוט לא מוצלח כתמיד, והוא אף הופתע למצוא בו חתיכת שומן קטנה, מבצבצת מעל (זו פעם ראשונה שאנחנו פוגשים באחת בנתח קצבים). הוא גם ציין שהפעם היו פחות מלח גס ופלפל על הבשר, מה שגרם לנו לתהות אם הטבח התחלף.

א' הזמין סינטה, נתח אהוב עליו (אם כי הוא לא הזמין אותו ב"מיט" כבר זמן רב, כי במבצע 50% שהיה הוא כבר העדיף להזמין נתחים יקרים יותר כמו פילה) והתאכזב מאוד. הוא הזמין אותו מדיום אבל קיבל אותו מדיום רק בממוצע: החתיכה לא נחתכה בצורה אחידה ולכן באזור הצר היה וול-דאן ובאזור הרחב היה רייר. כמו כן הוא טען שהנתח לא מוצלח בטעמו ושהוא חיוור (בצבעו, עד כמה שהבנתי). נ' הסכים איתו וטען שגם נתח הקצבים חיוור. אני לא יודעת על מה הם מדברים, לדעתי לבשר היה צבע רגיל של... בשר (אל תנסו להתרשם מהצבעים בתמונה, המצלמה הסלולרית שלי עושה עבודה גרועה בנקודה הזאת, ולכן אני גם משתדלת לאזן בקטנה את הצבעים בתכנה גרפית).

לתוספות הזמנו צ'יפס (אני), תפוחי אדמה (א') ואורז (נ') והן היו בסדר גמור. יש לי בעיה קבועה עם צ'יפסים רחבים שהם לא פריכים דיים (בדקות הראשונות קצת, אח"כ הם כבר נהיים סמושים רכים כאלה ואני לא אוהבת אותם) אז א' עזר לי לגמור אותם (אחרי שחיסל את קערת התפוחונים שלו...). נ' היה מרוצה מהאורז אבל השאיר חצי (יש לו קופסה קטנה לאורז בקיבה ) אז אכלתי ממנו קצת. היה לא רע.

המלצרית ניגשה אלינו לשמוע אם טעים, וא' מלמל "אה..." רפה. היא התעניינה, הוא הסביר, והיא קראה למנהל (החדש). המנהל ניגש לשולחן ושמע בפירוט את הטענות. הוא אמר שיעביר זאת למטבח, אבל לגבי הבשרים הוא הופתע וטען שלא השתנה דבר: הבשר אותו בשר (מאותו מקום, אותו ספק) והטבח לא התחלף. הוא הציע לנו קינוחים על חשבון הבית, אבל הסברנו שהם כבר כלולים בעסקיות... הוא אמר שהוא זוכר אותנו מפעמים קודמות ויזכור בפעם הבאה ויבוא לקראתנו (אני לא יודעת מתי היא תהיה, אם בכלל). באשר לעסקיות, הוא הסביר שכיום הם נותנים רק 20% הנחה על כל התפריט (עסקית אקסטרא-לארג') מכיוון שהמבצע הקודם של 50% לא היה רווחי והביא את הבעלים הקודמים לפשיטת רגל (ואז הוא קנה ממנו את המקום ושינה את התפריט). [למען האמת זה אחד התסריטים שעלו לי בראש עוד כששמעתי על חילופי הידיים... חבל ].

קינוחים
חלקנו בקינוחים: מהתפריט של לאומי קארד נ' בחר להזמין קרמבל תפוחים ("פאי תפוחים בשילוב קינמון וצימוקים במעטפת פירורי בצק "שטרוייזל", בתוספת כדור גלידה"). זה התיאור שהעדבקתי מהתפריט הרגיל; בעסקית לא היה פירוט, והוא הגיע ללא גלידה (לגיטימי). פאי תפוחים חביב למדי, בגודל שמתאים לדעתי לקינוח זוגי. קינמון לא ממש הרגשתי; נ' טען שהוא מרגיש (בעיקר בקרמבל) כאילו הוא אוכל גבישי סוכר... היה לו מתוק מדי. א' ואני דווקא לא הסכמנו לגבי המתיקות (לדעתנו דווקא לא היה מתוק מדי, אפילו פחות מתוק מהמקובל בדרך כלל). בצק הפאי היה רך מאוד, ממש לא פריך וקשה כמו רוב בצקי הפאי. א' העלה השארה שהוא חומם במיקרוגל. אין לי מושג (אולי הוא אמור להיות כך?) אבל בתור מישהי שממש לא אוהבת בצקי פאי (בדיוק מהסיבה הזאת...) היה לי בסדר גמור. קרמבל אני פחות חובבת, אבל בסה"כ קינוח חביב ביותר.

מתפריט העסקית (הרגילה) בחרתי בראוניז בננות ("אצבעות בראוניז מעליהם בננות מקורמלות, קרם שוקולד לבן, רוטב טופי ושבבי פקאנים"). המנה הייתה קטנה מאוד, כמצופה מקינוח עסקית (ליחיד). כפי שניתן לנחש מהתיאור, היא גם הייתה מתוקה מאוד... התעלמתי מהרוטב והפקאנים (המתוקים, אני מניחה) מסביב, והתרכזתי בבראוני ובבננה. באמצע נתקע משהו לבן שחשבתי שהוא קצפת לא מוצלחת (כבדה ומתוקה מדי) ורק בדיעבד הבנתי שזה אמור היה להיות הקרם. לא אהבתי, פשוט גרפתי אותו לצד, ואכלתי רק את הבראוני עם הבננות. אני לא חולה על שוקולד וגם לא על בננות, אבל השילוב ביניהם משדרג את שניהם (מה שנקרא "סינרגיה") והוא אחד משילובי השוקולד החביבים עליי. בשל גודלו של הבראוני היו עליו רק שתי פרוסות בננה, ואכלתי את שתיהן (א' פרגן לי). הבראוני היה מאוד לא עוגתי/בצקי, יותר גוש שוקולד כבד ודחוס (זה לא נאמר לרעה, כן? ).

לסיכום, קינוחים חביבים. לא כאלה שהייתי טורחת להזמין במיוחד (מעדיפה לאכול בגלידריה ליד...) בפרט לא במחיר מלא (הקרמבל עולה 39 ש"ח, הבראוניז 36 ש"ח, הכוונה כמובן לקינוחים בפורמט המלא בתפריט הרגיל), אבל הואיל והם כבר כלולים בעסקיות, יאללה שיהיה. אישית הייתי מעדיפה שיוציאו את הקינוחים מהעסקיות הרגילות ויוזילו אותן מעט (או יוסיפו עוד אפשרויות למנות ראשונות שוות יותר) ושהם יהיו אפשרות (בתוספת תשלום מוזל) רק למי שמעוניין בהם (כפי שמקובל בנמל, למשל).

השירות היה טוב, כרגיל. חיכינו קצת יותר מהרגיל בהתחלה (לתפריטים, ללקיחת הזמנה ולראשונות) אבל אני מניחה שזה בגלל העומס. בסה"כ המלצרים היו נחמדים, אדיבים ויעילים וקיבלנו מיד כל מה שביקשנו. בקבוק המי