אחרי פגישה בבניין סמוך גררתי את אבא שלי להרברט סמואל.
יום ראשון בסביבות 12:45 המסעדה בתפוסה מלאה. ישבנו על הבר שבהמשך התמלא לכדי חצי תפוסה.
עסקית צהריים מתומחרת ב-88 ש"ח וכוללת לחם, ראשונה ועיקרית. יש ספיישלים במחיר גבוה משמעותית.

לראשונות לקחנו;
גלילות חציל מומלאת באיטריות אורז(משחזר מהזכרון - לא מופיע באתר האינטרנט) ברוב מעט מתקתק. המנה של אבא שלי שנהנה מאוד.
סלט עגבניות, שאומנם כל העיר מנסה לחקות, והוא אומנם טעים מאוד, אבל!!! מתגמד לעומת החיקוי של הסינטה בר. בעצם מדובר באותו סלט, כמעט אחד לאחד, רק שבסינטה בר הוא מוגש בצורה יותר שופעת, עם הרבה יותר גבינת המאירי המפנקת ויותר ביצה.

עיקריות:
"באטר צ'יקן" לאבא שלי. שהגיע על אורז עם אמונת שלג והיה לו מאוד טעים.
ניוקי, כמהין, ערמונים ואפונה בשבילי. גם פטריית מלך היער היתה שם. הניוקי עצמם היו מושלמים. המנה כמנה טעימה מאוד. במעמד ההזמנה ציינתי שאני צמחוני והברמנית ביוזמתה אמרה שיעשו לי את המנה ללא ציר עוף. טוב שציינתי, כי הפרט המשמעותי הזה לא מוזכר בשום מקום.

יחד עם קראף פרנץ' קולומברד של רקנאטי(66 ש"ח), קפוצ'ינו ואספרסו קצר(טוב) החשבון עמד על 242 ש"ח.
תפריט היין בכוסות עשיר, מגוון ואינטיליגנטי. וכמובן במחירי תל אביב.

לסיכום:
זו פעם שניה שאני אוכל בהרברט סמואל(הראשונה היתה בערב) ושוב פעם שהכל טעים, שירות ברמה סופר גבוהה וסה"כ חוויה חיובית.
יחד עם זאת, שום דבר לא העיף אותי ויש תחושה מעט "טכנית" ו"סטרילית" בחוויה של המקום. לא מן הנמנע שאחזור, אני פשוט לא מפנטז על זה.


נ.ב.
הערה שלילית אחת: יש, כמו בפעם הקודמת, בעיית ריח בירידה לשירותים. מעין ריח גופריתי כזה.