אז כנראה שברטי היא מסדעה מוכרת, אוטלי אפילו "חדשות ישנות" עבור כל תל אביבי, אבל לנו מהצפון הרחוק היא היתה הפתעה, כך שמבחינתנו, חווינו אותה לראשונה (גם אם להבנתי היא פתוחה כבר כמה שנים).

בשורה אחת-הכל בברטי היה לנו נחמד וטעים וכיפי. האוכל היה נחמד, השירות היה נחמד, המחיר היה נחמד, אפילו המיקום (ליד כיכר מסריק) הוא אחד האהובים עלי בת"א.

ועכשיו ניכנס ל-16:
ידענו מראש שאנחנו מגיעים לעיסקית, ושלא כהרגלנו, לא הסתכלנו בדרך על התפריט, כך שלא היה לנו מושג אפילו בגדול מה ניקח ולא פיתחנו שום חשק מיוחד, אבל מהריח במקום היה ברור שכנראה מישהו עובד במקום עם דגים או פירות ים, וזה ישר עשה לנו כיף באף.

קיבלנו תפריטי עיסקיות (ראשונה, עיקרית ושתיה אחת-במחיר העיקרית), והיה ברור לשנינו שאנחנו הולכים על טרטר הסינטה.
לחם OTH הגיע פתאום, בלי שביקשנו ובלי שחויבנו! הפתעה בליגה! אפילו עם מטבלים לא סטנדרטים ומשעממים!
הלחם החביב לווה בזיתים, פינכה גדולה של משהו שהיה בין יוגורט לקרם פרש, פינכה של משהו סטייל אריסה (אבל עם ים כוסברה ומעט צ'ילי-ט-עים!) ומלח ים דק.
איזה כיף. אני מראש אגלה לכם שהכיף היה עוד יותר גדול, כשכל ה-"סט לחם" הזה, חודש כשהוא נגמר. ללא חיוב.

טרטר הסינטה הגיע בכמות נאה, טרי, חתוך מספיק גס כדי לטעום את הבשר אבל מספיק דק כדי להיות טרטר. יחד עם קישואים וחצילים מהגריל, שוחים בשמן זית שהיה טעים נורא. מעל החצילים שנשארו אחרי שחיסלתי את הטרטר, הוספתי את הקרם יוגורט מהסט לחם, וזה בכלל היה תענוג!

אצלנו בשלב הזה, ובדיוק כשהתחיל "בום-פם" ברקע-אצלנו הם כבר קיבלו 12 נקודות. היה לנו כיף. המלצריות היו חייכניות, שירותיות, מועילות ולא מעיקות. בדיוק כמו שצריך.

לעיקרית הוא לקח את הקבב בגריל פחמים, קרם שום ופירה. אני לקחתי את הסלמון הצלוי, סלק מדורה ויוגורט עיזים.
2 המנות היו מוקטנות לעומת מנות הערב (כך נמסר לנו ע"י המלצרית)- אני, במנה שלי, לא הרגשתי שהיא מוקטנת.
נתח הסלמון היה עסיסי-צלוי על הגריל כהלכה כך שהעור הפך קריספי אבל הבשר בפנים נותר רך, לא לגמרי עשוי אך בפירוש לא נא-המצב המושלם. לכל הנתח היה ריח וטעם מעושן. בד"כ אני לא חברה של דגים-אבל החתיכה הזו עשתה לי טוב.
הוא שכב מעל תפוחי אדמה ששכבו על סלט הסלק (שהיה מגורד) מעורבב עם יוגרט העיזים-מה שהיה רעיון חביב למדי, הוא ליווה בצורה נחמדה את הדג, אבל מבחינתי היה חסר לו "טעם מוביל" הייתי מצפה שגבינת העיזים תשתלט על הסלק, אבל בפועל זה לא קרה. כך שמצאתי את עצמי ממליחה לא מעט כדי שהעסק הזה יקבל טעם דומיננטי. ועדיין, זה היה לי טעים.

לגבי מנת הקבב והפירה-אין לי מושג, פשוט כי לא היה לי מקום אפילו לטעום. אולי תכף הוא יגיע כדי לכתוב את דעתו. מה שכן, זה הריח מצוין ...

קפה הפוך הגיע מצוין להפתעתי (אני עדיין מתפלאה כשבמסעדות מגישים קפה טוב)- יחד עם סיגריה בחוץ, זה היה סיום מקסים לארוחת צהרים שממש מתחשק לחזור עליה.

ומילה לגבי הקינוחים-הגיעה הרשימה של המקום, ורוב הקינוחים נשמעו לנו נהדר. היה נחמד כשהמלצרית אמרה גם שלעיסקית הם במחיר מוזל (30 ש"ח בלבד), אבל לנו פשוט לא היה יותר מקום. עכשיו, ברוב המסעדות אני מתארת לעצמי שנתקלים בסועדים שאין להם מקום למנת קינוח בגודל מלא, אבל יחד עם הקפה, מתחשק להם "משו-קטן".
לצערי בברטי לא היה מענה. ופרלין קטן, איזה צלוחית אפילו של 2-3 קטנים היתה "סוגרת לי את הפינה" של המתוק....אז סתם חבל, והגיע הזמן להוציא את המרמור האישי הקטן הזה, ואתם נשמעים קהל מתאים-שמסעדות יחזיקו קינוחים קטנים גם עבור אלו שאין להם קיבה נוספת לקינוחים, אבל לא רוצים לוותר על המתוק בסוף הארוחה.

תמונות מיד בהמשך. החשבון כולו הגיע ל-164 ש"ח (2 עיסקיות של 75 ש"ח כל אחת, ועוד הפוך רגיל נוסף).
היה כיף.