פורום ביקורת מסעדות
נושא: ג'מס, הבסטה וקצת בישולים.  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 04/05/2014 | 12:31
9
843
טוב, ג'מס לא היה באמת בסופ"ש, אלא ברביעי, אבל נמתח קצת אתת ההגדרה...
אחרי שמצאנו את עצמנו רואים סרט בקניון איילון בשעה 14:50 ברביעי (ככה זה כשרוצים לראות סרט שבשאר ההקרנות מדובב), שירונת ואני יצאנו ממנו די רעבים, והחלטנו לנסוע לג'מס שנמצאים לא רחוק יחסית. בדרך גם עצרנו בבייגלה שנמצא ברחוב של בכור את שושי. הבייגלה המלוח נורא שלהם פשוט ממכר, ושירונת אהבה את הפיתה העיראקית הרכה שלהם שנאפתה לנו במקום. 3 בייגלה ענקיים (בגודל של בייגלה ירושלמי בערך) ופיצה אחת עלו לנו 17 ש"ח. עד שהגענו לג'מס אני כבר חיסלתי בייגלה שלם ושירונת כמעט את כל הפיתה.
כשהגענו לג'מס היה יחסית ריק (בכל זאת, רק 18:00 בערך) אבל לאט לאט המקום התמלא, ושנינו דיברנו והתרשמנו לטובה מהקהל המאוד הטרוגני שפוקד את המקום, משהו שלא רואים בהרבה מקומות בעיר הגדולה. איכשהו יצא שהלכנו רק על אוכל מטוגן ושמנוני, וכומבן שאחרי המאפים בדרך גם הזמנו יותר מדי.
טבעות בצל (29 ש"ח) לראשונה היו מצוינות, עם בלילה טעימה ודי קשיחה ופריכה, והגודל של המנה היה נדיב ביותר.
פיש אנד צ'יפס (56 ש"ח) שהזמנתי אני היו טעימים, אם כי כל חתיכות הדג קצת נדבקו אחת לשניה בטיגון והיה צריך להפריד ביניהן. הדג הגיע על ערימה עצומה של צ'יפס דק בסגנון מקדונלדס, ולא השתלטתי אפילו על חצי מהכמות שלו.
כנפי עוף (56 ש"ח) של שירונת היו 8-10 כנפיים די עצומות בגודלן (אני לא מוצא כאלה כנפיים בשרניות בסופר) שטוגנו בפנקו ועליהן נמרח גם רוטב סצ'ואן לדברי המלצר. הרוטב לא היה ממש סצ'ואן ויותר דמה לסוג של מייפל פיקנטי, אבל היה ממכר בהחלט וגם קיבלנו קערה רטנה נוספת שלו כשביקשנו.
שירונת הלכה על חצי ליטר של האמבר אייל שלהם, ואני על שליש של בירת החיטה שהיתה קלילה ומצוינת ממש. אלו היו שעות HAPPY HOUR ולכן גם קיבלנו בירה נוספת באותו המחיר (שאני לא ניצלתי מחמת נהיגה).
סך הכל, חוויה נעימה וכיפית, עם שירות מאוד חברותי וחביב, מוזיקה נעימה (שילוב של רוק ישראלי ורוק קלאסי) וחשבון שעמד על 201 שקלים סבירים ביותר, בהתחשב בגודל המנות ובשתיה.

בשישי, צהריים בבסטה עם pixelss ובעלה, בעיקר כי רצינו לטעום סוף סוף razor clams שהיו שם בעקבות שישי-צדפות שהם אירגנו. כשהגענו בסביבות 14:30 היה מפוצץ לגמרי, אבל שולחן אחד התפנה די מהר. היה להם קצת קשה לעמוד בלחץ, והמלצריות שם שגם ביום רגיל מתקשות לתפקד, לא ממש הפגינו סימני שליטה. האוכל איחר להגיע, המלצרית שלנו לא ממש הצליחה לפתוח את בקבוק היין, ובכלל מאוד חבל לי שהם לא מהדקים את עניין השירות שם, והמלצריות כמעט תמיד נותנות תחושה של "עושות טובה". זה מאוד מבאס, כי אני באמת אוהב את המקום.
מנת ה-razor clams כללה שש יחידות (79 ש"ח) שבושלו/טוגנו? קלות ברוטב קליל שאני חושב הכיל בעיקר חמאה ושום. הן היו חביבות והזכירו לי בעיקר קלמארי קצת יותר צמיגי מהרגיל. היה שווה בשביל הנסיון, אבל לא בטוח שאזמין אותן שוב.
אכלנו גם סלט טאבולה (49 ש"ח, נדמה לי) שהיה מצוין, עם חיטה שלמה במקום בורגול, וחתיכות קטנות של גבינה קשה ומלוחה. אחלה סלט שניגבנו היטב את הרוטב שלו עם הלחם.
פרוסות של לשון (28 ש"ח) היו טעימות, אם כי כוסו בקצת יותר מדי שמן זית שהשתלט מעט על הטעם שלהן.
גדי בלבן אמו (99 ש"ח אם אני לא טועה) היה מנה של תבשיל בשר גדי, שבשול ארוכות בלבן עזים והוגש עם תבשיל פשוט מעולה של פריקי לצידו. לא מנה גדולה, אבל בשר רך ונהדר, ברוטב סמיך ועשיר, שמאוד נהננו ממנו.
שייטל צרוב ושעועית ירוקה (69 ש"ח) קצת איכזב, בעיקר כי השעועית היתה קרה מדי (כמעט כאילו הוצאה מהמקרר, אבל לא ממש). פרוסות הבשר עצמו היו דווקא מצוינות, צרובות מבחוץ וכמעט רייר מבפנים.
קינחנו בדובדבנים ותותי עץ על מסקרפונה (42 ש"ח) שהיה טעים כתמיד. תותי העץ הושרו בליקר או ברנדי, והמסקרפונה היתה שמנה וטובה. בחשבון ראינו שהקינוח (+אספרסו אחד שהזמנו) היה על חשבון הבית.
שתינו גם יין ישראלי מצוין שלא שמעתי עליו לפני כן ואני לא זוכר את שמו.
לא הארוחה הכי VFM בעולם (יצא לנו בערך 175 ש"ח לאדם לפני טיפ), אבל נהננו למדי, למרות הבעיות בשירות. אני עדיין חושב שהכי כיף לאכול שם בעסקית או בבראנצ' השבת, ולקבל תמורה טובה הרבה יותר.

בשבת, יום של בישולים אצל חברים. הכנו לחמניות שום ופרמז'ן מבצק מהיר הכנה של שירלי נמש (בצק שמכיל יוגורט וקוטג' ולא כולל שמרים אלא אפקת אפייה וסודה לשתייה) שיצאו מצוינות וסופר ממכרות, המון לביבות כרובית מטוגנות על פי מתכון של לביבות ברוקולי מהבלוג smitten kitchen. מתכון מצוין שלא כולל יותר מדי תוספות לירק (כמו גבינות וכאלה) שמאוד אהבתי, תפוחי אדמה פרוסים דק במנדולינה ואפויים בתנור עם שאלוטס, שום וצ'ילי, וקינוח אדיר ומאוד אמריקאי שהוא סוג של סינבון ענק ומשפחתי שפורסים לפרוסות כמו עוגה רגילה, מהבלוג sprinkle bakes. מושחת ונהדר כמו שזה נשמע, ובצק השמרים שלה באמת נהדר ומאוד נוח לעבודה.