זהו הביקור השלישי שלי בחדר אוכל, פעם אחת עם אמא שלי - אחרי הצגה, פעם שניה בארוחת הוקרה של לקוח, בשתי הפעמים היה בינוני, כאשר איכות המנות מאוד משתנה בין מנה למנה.

אבל מה, יש להם מיקום מנצח, ובסביבות ארבע אחרי הצהריים, אחרי שעתיים וחצי של אגם הברבורים, לא רצינו להסתובב, רק לאכול.

היה מאוד מלא כשהגענו מאחר שכולם נהרו אחרי ההופעה, אז ישבנו בחוץ בשולחן עם קצת שמש, אבל שינוי קל של פוזיציית הכיסא והייתי מרוצה.
בפנים קפוא למדי, ובחוץ היה נעים מאוד בשעה הזו.

הזמנו מהמיוחדים לעיקריות פילה בקר עם רביולי תרד, אפונה, וציר כלשהו, ופסטה תרד עם בצל סגול, צ'ילי, שום, צנובר, פטרוזיליה, שמנת חמוצה, פרמזן.
פתיח של לחם הבית ומטבלים (פסטו ואיולי)

כשהמלצרית לקחה את ההזמנה, היא הציעה לנו לעבור לשולחן יותר טוב. קיבלנו את ההצעה בשמחה ואז ראינו שהיא לוקחת אותנו לשולחן של ארבעה. המלצרית השניה שאלה את המלצרית שלנו האם היא תיאמה עם המארחת, כי היא, המלצרית השניה, צריכה את השולחן. המלצרית שלנו התנצלה מאוד אבל החזירה אותנו לשולחן הראשון, לא הייתה לנו בעיה מיוחדת מאחר שהשמש לא הייתה ישירות עלי.

20 דקות אחרי שהזמנו, בלי אוכל וגם בלי לחם, שאלנו את המלצרית מה קורה עם הלחם, היא ענתה תשובה משונה שבמסעדה מוציאים את הלחם יחד עם העיקריות..??. בקיצור, ממש עיקמתי לה את הפרצוף, וקיבלנו את הלחם תוך שניה. מין בגאט ארוך ודק, עם זרעוני קימל.
טעים מאוד. המטבלים היו סתמיים, הביאו עוד כשביקשנו פסטו. האמת שהתחשק לי על הכבד הקצוץ אבל ויתרתי מטעמי דיאטה.

כשסיימנו את הלחם, הגיעו גם העיקריות, בהן התחלקנו.

מנת פילה הבקר והרביולי היו שמונה נתחונים קטנים למדי של פילה טעים, עסיסי, עשוי במידת העשיה המבוקשת (מדיום), שהחיסרון העיקרי שלו - הוא היה פושר, נקודה.
אבל הבשר היה מוצלח ומוכן היטב.
הרביולי שנלווה אליו היה אף הוא טוב מאוד,  ארבעה רביולי בגודל בינוני + שהיו ממולאים בתרד ובהחלט היו טעימים, גם אם לא מרגשים.
האפונה שפוזרה על הצלחת לא הורגשה כ"כ. אבל המנה בהחלט הייתה טעימה, אבל לא מצדיקה מחיר של 98 ש"ח -פשוט לא היה שם מספיק פילה בקר.
אם הייתי אוכלת רק את המנה הזו, לא הייתי שובעת.

הפסטה (68 ש"ח) הייתה טובה מאוד. מנת פסטה מקורית, אחרת, שאתה לא מוצא כמוה בכל מקום.
דבר ראשון, מנה גדולה בהחלט של פסטה תרד עשויה כהלכה, השמנת החמוצה החמיאה למנה מאוד, הרבה פחות כבד מפסטה בשמנת מתוקה.
מנה רעננה, אם אפשר לומר זאת על פסטה בשמנת חמוצה, טעמים מוצלחים, הצנוברים אף הם השתלבו יפה. גם הצילי והבצל הסגול.
מנה שבהחלט אהנה להזמין שוב.

הזמנו שתיה קלה בלבד עם האוכל.

כשביקשנו חשבון, המלצרית הציעה לפנק אותנו בקינוח על חשבון הבית, כפיצוי ככל הנראה על תקרית השולחן.
מחווה נחמדה וראויה (שלמען האמת, צפיתי אותה מראש מרגע שהיא התפשלה עם השולחן) שסיימה את הארוחה שהייתה בסופו של דבר מוצלחת למדי בטעם טוב.

ראוי לציון שנתנו לנו אפשרות לבחור מהקינוחים, כל מסעדה צריכה לעשות את זה - לפעמים מביאים כפיצוי קינוח לבחירת המסעדה ואני ממש לא מחבבת את המנהג הזה. רק על זה הם מקבלים נקודות זכות אצלי, למרות שראוי לציין, שלא הזמנו קינוח אלא ביקשנו חשבון, ואם היינו מזמינות קינוח כנראה שהם היו נותנים לנו קינוח שני עם חשבון הבית, ולא מציעים לנכות מהחשבון את עלות הקינוח הראשון.

אכלנו קראמבל תפוחים עם כדור גלידה שהיה טעים ומוצלח. הרבה קראמבל כמו שאני אוהבת, ולא מתוק מדי.

חשבון סופי - 204 ש"ח לשתי עיקריות, לחם הבית, קולה דיאט ותפוזים, לא כולל הקראמבל כמובן, שעלותו אאל"ט 33 ש"ח.
אחרי הביקור הזה, בהחלט יכול להיות שאחזור שוב גם בלי שלביקור יקדם ביקור במשכן לאמנויות הבמה...

מצטערת שאין תמונות, הסלולרי היה ז"ל בשלב הזה.