פורום ביקורת מסעדות
נושא: פיצרוי  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 14/06/2014 | 00:40
6
732

החברה הכי טובה חגגה יום הולדת ולכן היינו חייבות לחגוג ביחד. במקור רצינו בית תאילנדי אבל כבר ביום ראשון המקומות היו בשעה לא נוחה ומוגבלים בזמן. לכן, עשינו חישוב מסלול מחדש ובסיום ההתלבטות ההחלטה נפלה על פיצרוי.

המיקום של המסעדה מנצח - על הפינה של גורדון והירקון, בדיוק מול הים, בשעת שקיעה כשהגענו האוויר נפלא וכך גם האווירה.
האוכל היה מצוין ברוב המקרים, השירות... גם אליו נגיע...

נתחיל מהאוכל והשתייה:
התחלתי עם קוקטייל שנקרא גלאפגוס, קוקטייל שמבוסס על ביטר והיה בהחלט במקום - לא מתוק מדי כמו שקורה בהרבה מקומות ונהניתי ממנו. מפאת ההיריון של ילדת יום ההולדת, בשאר הארוחה הסתפקנו במים.

אכלנו את הדמפלינגס (יוגורט, שומשום שחור, גזר, כרישה, סויה לבנה) שהיו נפלאים - בצק דק דק, רוטב סויה עם שומשום שאינו מלוח מדי ומחמיא למנה ונקודות יוגורט קטנות על הצלחת שיצרו איזון נפלא בין כל הטעמים.

פטוצ'יני ג'ינג'ר (סרטנים כחולים, פטריות שינוקי, פטריות שימג'י, מיסו, ברוקולי) - הפטוצ'יני היה עשוי טוב, בשר הסרטים נראה לעין ולא הוגש בקמצנות רבה מדי (כמו שקורה בהרבה מנות שמבטיחות בשר סרטנים). למרות שהמנה הייתה מאוזנת וטובה מאוד, המיסו בלע את כל הטעמים של הפטריות ואני לא הצלחתי לזהות פטריות שינוקי או שימג'י על הצלחת. אם לומר את האמת, כל הפרטיות נראו פטריות שמפיניון. למרות זאת, המנה הייתה טעימה.

ניוקי שחור (קלמרי, ביסק סרטנים, כוסברה, שעועית ירוקה, פרמזן) - על הצלחת היו גם עלי אמרטוס - המנה הטובה ביותר בארוחה, ניוקי ששולב לתוך הבצק שלהם דיו והיו בעלי גוון אחיד לכל אורכם, בעלי מרקם נעים וענני, קלמרי עשויים במדויק ורוטב שרק התחשק ללקק מהצלחת. השעועית הייתה חתוכה דק מדי ולכן היה קשה לזהות שאכן היה מדובר בשעועית ירוקה בתוך כלל המרכיבים ולמרות זאת, המנה הייתה בהחלט מופלאה.

48 שעות (ספייריבס חזיר, חמאת תפוזים, כוסברה, בצל ירוק) - גם כאן כיכבו עלי האמרטוס (גם אני מחבבת אותם ואפשר למצוא אותם בשפע בשוק אבל יש עוד הרבה מיקרו עלים שאפשר להשתמש בהם...) גם מנה מצוינת - 3 חתיכות של ספייריבס עשויות במדויק, רכות ונמסות בפה על מצע של סלט שהורכב מהאמרטוס, כוסברה ובצל ירוק במה שנטעם כמו ויניגרט תפוז והיה מרענן ונפלא. חבל שאין להם אפשרות של המנה הזו כמנה גדולה.

בשלב הקינוחים העניינים היו קצת פחות מוצלחים (אין פירוט כיוון שאין בפייסבוק שלהם את תפריט הקינוחים)
ברולה פורצ'יני עם גלידת מיסו, בהעדר שם שאני מכירה בעברית shard קרמל ושומשום שחור, היו גם פירורים שאם אני זוכרת נכון היו מפופקורן. אז ברולה זה לא בהתחשב בעובדה שהוא מגיע לא מקורמל בחלקו העליון, אבל מניחה שה shard בא להחליף את הקרמול הזה. מדובר במנה גדולה מאוד, כבדה מאוד ולא מאוזנת. פורצ'יני מעצם היותן נוטות להשתלט. ההרגשה שלי לפחות היא שערבבו לתוך האנגלז איזשהו ממרח פורצ'יני במקום לדוגמא לבשל את השמנת עם פורצ'יני כדי שתספוג את הטעמים - ההנחה הזו שלי מבוססת בעיקר על המרקם של המנה. הגלידה מאוד מלוחה - בשילוב בין שני המרכיבים המנה מתאזנת קצת אבל לא מספיק ולכן קשה מאוד לסיים את המנה הזו לבד.

המנה השנייה הייתה סמי פרדו קוקוס עם פירורים כלשהם וחתיכות דקות של אננס שהושרה בתבלינים ורום. הסמי פרדו היה עצום ממדים, בטח לעומת גודל חתיכות האננס וגם המנה הזו, בדומה למנה הקודמת לא הייתה מאוזנת. הגשת הסמי פרדו בחתיכות קטנות יותר ובכמות קטנה יותר, הוספת אננס למנה, אולי אפילו משחק עם קצת צ'ילי ופירורים גסים יותר (ומלח) היו מאזנים את המנה הזו והופכים אותה למוצלחת יותר.
שתי המנות היו טעימות, אבל לא באותה רמה כמו המנות האחרות ולא מאוזנות כמו המנות האחרות, מה שמרגיש כמו פספוס.

ועכשיו בואו נדבר על השירות:
אני חושבת שציינתי את זה פעם בפורום - אני לא רגילה שמתעלמים ממני. אני רגילה לשבת על הבר, להתחבר עם הברמנים ולקבל יחס ותשומת לב. אני גם חיה טוב מאוד עם מלצרים נעימים שבודקים כשצריך ונעלמים כשלא צריך. אני לא אוהבת שמתעלמים ממני.
מערכת היחסים עם המסעדה דווקא התחילה בטוב, בהזמנת המקום המענה הטלפוני היה מצוין ובבוקר כשהתקשרו לוודא שנגיע היו מאוד נחמדים. הבעיה הייתה כשהתיישבנו במקום. עוד לפני שהתחלנו משהו ביקשנו מהמלצרית מים לנוכח כך שהחברה, שגם בהריון, בשלב שהיא זקוקה להרבה נוזלים. לאחר מכן הסבירה על התפריט ועל הספיישלים תוך כדי שאמרנו לה לדלג על כל מה שכולל דגים חיים תוך הצבעה על הבטן שכבר התחילה לתפוח.
לקח לאותה מלצרית הרבה יותר מדי זמן לחזור לקחת את ההזמנה אבל בשלב הזה היא עוד טרחה להגיע, היא אפילו שאלה פעם אחת אם טעים לנו (שנייה אחרי שניקינו את הצלחת וחוץ מללקק אותה עשינו הכל) היא אפילו החליפה סכום כשהיה צריך אבל מכאן זה רק התדרדר. כשסיימנו לאכול את הסיבוב הראשון והתחשק לנו עוד אחד, היינו צריכות לצוד את המלצרית, כשרצינו עוד מים, היינו צריכות לצוד מלצרית (ואני חושבת שהגיוני היה מצידה להניח להניח, במיוחד כיוון שההריונית גמעה את המים בצמא מול המלצרית, שיהיה ברור שאנחנו נשמח למילוי חוזר של בקבוק המים שלידינו). תוך כדי התבוננות מסביב כדי למצוא מלצרית גם שמתי לב שכל שולחן שהיה סביבנו קיבל לחם. אין לי מושג אם בתשלום (כמו שמופיע בתפריט) או לא. אבל התחושה הייתה שהיא אפילו לא מנסה איתנו. לחם היה עובד מצוין עם הרוטב של הניוקי ובהחלט היה חסר. אם הייתה מציעה היינו נענות בחיוב. אבל בסיום המנה כשהרי ברור שנצטרך להמתין ללחם, זה די מבאס להזמין אותו.
החלק המרגיז מכל היה בסיום הארוחה - ישבנו עם שתי כוסות ובקבוק מים שגם התרוקן בזמן הזה למעלה מחצי שעה. המלצרית עברה בין השולחנות לא פעם ולא פעמיים, הסתכלה על השולחן שלנו והמשיכה ללכת - לא חשבה לבדוק אם צריך להחליף בקבוק ואפילו לא חשבה להציע קינוח, פשוט המשיכה לה לדרכה. כיוון שהחברה הייתה מצוינת וכך גם האווירה, לא התעצבנו. בכל מעמד אחר הייתי קמה והולכת. במקרה הזה צדתי מלצרית וביקשתי מים, ניסיתי לבקש תפריט קינוחים אבל היא לא באמת טרחה לתת לי לסיים את המשפט או להקשיב ונעלמה עם בקבוק המים. דווקא המלצר שהביא לנו את המים היה חביב יותר ודאג לנו לתפריט הקינוחים. גם עם תפריט הקינוחים ישבנו למעלה מעשר דקות והיינו צריכות לצוד מלצרית כדי להזמין כיוון שמסתבר שהעובדה שיושבות כאן שתי בחורות עם תפריטים על השולחן, לא הדליקה אצל אף אחת מהמלצריות באזור נורה שכנראה הן שוקלות להזמין משהו.

לפחות במעמד החשבון הצלחנו להשיג את המלצרית במהרה ולמזלנו שילמנו במזומן כך שלא היינו צריכות להמתין לעודף.
בכל יום אחר, השירות היה מחרבן לנו את החגיגה - אולי זו הבריזה, אולי זו החברה הטובה ואולי זה בכלל השבוע שהיה כל כך מוצלח, לא נתנו לשירות להרגיז אותנו. אבל בכתיבה ומבט לאחור, הוא בהחלט היה מרגיז מה גם שהיחס לשולחנות סביבנו נראה משמעותית טוב יותר. אולי הבעיה שלנו הייתה שלא הזמנו יין, כל השולחנות סביבנו כן הזמינו.
האוכל הבאמת מוצלח מאוד והאווירה מנצחים במקרה הזה וסביר שיצא לי עוד לחזור למקום (לא בקרוב מדי) אבל חבל שזה השירות שניתן במקום כזה.

314 שח לפני.