אתמול התיעצתי כאן לגבי מקומות שנעים לשבת בפרטיות, או בחדר נפרד באיזור העמק וטבעון.
ההמלצות הלכו על טאנצי באנצי ובלה.
לגבי טאנצי... - השולחן שיש הוא למספר סועדים גדול - מעל 10 סועדים.
בבלה ענו קיבלו את ההזמנה - יופי.

אני לא נוהגת לכתב על מקומות - כושר הביטוי הקולינארי שלי לא מפותח מספיק - אבל אני נעזרת בפורום הרבה.
הסיבה ליציאה - יום הולדת משפחתית אינטימית.
כן, יום הולדת שלי...
אז למה לא נעים?
- כשהגענו בשבע בערב ראינו שיושבים במוץ זוג של אנשים , השולחנות לא היו ערוכים והיתה רוח. למרות זאת, הגינה ב'בלה' חביבה - ושקלנו את הישיבה שם - אלא שהרוח יחד עם אופציית העישון הקיימת שם - הבריחה אותנו פנימה. מה גם, שהשולחנות הלא- ערוכים גרמו לתחושה פחות חגיגית.
בתוך המסעדה ישבו כבר שתי קבוצות גדולות של סועדים , סביב שולחנו מחוברים ארוכים.
היה רעש והמולה.
המארחת קיבלה אותנו והתחילה להציע מקומות שיבה: תוכלו כאן...ושם...איפה בא לכם?
שאלנו היכן חשבו לשמור לנו מקום, שכן הזמנו בבוקר - היא אמרה שחשבו ליד הקבוצה בפינה אחת - אבל אם בא לנו - אז שנשב איפה שנרצה.
התלבטות: ברור שהרעש משני קצוות החלל לא יעשה טוב לאוזניים ולאינטימיות שקיווינו שתיווצר סביב השולחן. בסוף בחרנו בשולחן במרכז.
מתחת למזגן
מתחת לרמקול.
- כי לא היו הרבה ברירות....

מיד הוצעו תפריטים והושמעו הצעות היום. מחירים להצעות היום לא פורטו.
המחירים ב'בלה' לא צנועים - וגולשים באופן 'נאה' כלפי מעלה - אבל התקווה היתה שאם זה כך, ואם כפי שהמקום מספר על עצמו שהשף שהגיע ממסעדה בתל אביב וכו'...אז יהיה שווה.
בחרנו במנות עיקריות, בינתיים הגיעו כוסות למברוסקו לבוגרים שבינינו ומיץ לצעירה - חוגגים...
לפתיחה הזמנו לחם.
לצד הלחם מוגשות צלוחיות קטנות של שמן זית עם בלסמי, זיתים טובים ואיולי.
הצלוחיות הגיעו מיד - הלחם התעכב.
....והתעכב
ועוד
...ועוד...
אבל אנחנו חיכינו: בינתיים הקראנו ברכות .

והנה הגיע הלחם!
- ומיד איתו גם כל המנות העיקריות!

הבענו את הפתעתינו בפני המלצרית, אמרנו שטרם אכלנו את הפתיחה - וכבר הוצפנו בעיקריות - והיא שאלה: מה? - וכששמעה את הדברים - פנתה והלכה....

המנות היו טעימות. באמת טעימות ודי מדוייקות בטעמים: טורטלינו גבינות בחמאת מנגולד - שהגיעו כארבעה רביולי נאים ברוטב שהתפוזים היו חזקים מדי בטעמם ( 78 ש"ח), ניקי ערמונים ופטריות טעימים ( 72 ש"ח), פסטה תרד עם פירות ים ( 104 ש"ח) ופילה סלמון ברוטב אסייתי על פירה דלעת ובטטה עם פירה תפו"א בצד ( 98 ש"ח).
פילה הסלמון ברוטב האסייתי התגלה כרוטב טריאקי שחומם על המחבת והתקרמל למוצק על העור, עם מספר שבבי אגוז - כשנתח הפלה היה קטנטן - צלחת ההגשה היתה כגודל צלחת עוגה.
כף או שתיים של פירה בטטה, עוד כפותיים מתפוחי האדמה - ועל כך הלכו להם 100 שקלים....
פסטת פירות הים היתה טעימה - אך ממש לא משביעה
כך גם שתי המנות האחרות.

במחירים כאלה, ביומרה כזו, ברמה שמתימרת לכזו - הצפייה היתה לחווית אכילה ובילוי מתמשך.
לא חלפה שעה מרגע הכניסה - וכבר היינו בחוץ.

לפינוי וניקוי השולחן הגיע מלצר אחר, פינה בדממה, לא נשאלנו על הארוחה - כן על קינוחים.
הוא פירט בעל פה את הרשימה, שוב ללא תימחור. לבקשתי - הלך וחזר עם המחירים: עוגות - 45 ש"ח, 3 כדורי גלידה 32 ש"ח.
לא, לא מצאנו סיבה לשלם על פרוסת עוגה 45 שקלים, להמשיך לסבול מהרעש , שאליו נוספה עוד קבוצה נוספת שהגיעה והצטרפה לשתיים הקיימות -
וביקשנו חשבון ואת מנהל המשמרת.
הגיע אחד מהבעלים.
חמוד, באמת חמוד.
שטחנו את טענותינו: במעמד ההזמנה יש מקום לציין שבמקום תהיינה כמה קבוצות גדולות. הרעש בלתי נסבל.
הוא ענה שאנחנו צודקים ושהאקוסטיקה איומה שם, הם מקבלים מלא תלונות על כך "אבל אין מאחוריו משקיעים לסדר את זה" -
המשכנו בטענה על הלחם והגעת המנות העיקריות יחדיו - ושוב הוא התנצל ואמר "את זה נצטרך ללמוד" .
זהו.

שילמנו הרבה מדי כסף למעט מדי חוויה - ולשם לא נחזור.
לא כדאי.
יש מקומות אחרים באיזור.

וכל זה מעורר מחשבות עגומות על שירות, תודעת שירות - והרבה אספירציות עם גבהות לב בפריפריה....
- אבל זה באמת כבר נושא לפעם אחרת.