אחרי שהרבה זמן לא כתבתי, אני חוזרת עכשיו עם ביקורות ל-3 מסעדות שהייתי בהן לאחרונה: ביקורת אחת מאוד מאוכזבת, ביקורת פושרת וביקורת מצוינת. בדר"כ אני מעדיפה לא לכתוב ביקורות על מסעדות שלא נהניתי בהן, אלא רק על מסעדות שהייתי שמחה להמליץ עליהן, אך הפעם אחרוג ממנהגי.

 

נתחיל בביקורת הגרועה, כדי לסיים עם טעם טוב בפה (כל ביקורת תופיע בפוסט נפרד, לשם הנוחות).

 

המסעדה: אמברוחו (טאפס בר)

המיקום: חוף הים, אשדוד (במקום "פראג הקטנה" שעברה מקום)

 

יום חמישי לפני כשלושה שבועות התקשרה אליי חברה ושאלה אם אני רוצה לנסות את המקום החדש שנפתח בעיר. אני אפילו לא ידעתי שנפתח מקום, אבל כיוון שאני אוהבת לנסות דברים חדשים, הסכמתי מיד.

 

הגענו בשעה מוקדמת יחסית (בערך 18:00-18:30), וכצפוי המקום היה כמעט ריק.

 

היה נחמד לראות את העיצוב החדש של המקום – מאוד פתוח ונקי לעין. כל השולחנות ערוכים, והמלצרים לבושים בסגנון מעט ספרדי.

 

אחרי שהתלבטנו קצת בין כל המנות בתפריט, החלטנו לקחת 2 מנות קטנות יותר, ו-2 מעט גדולות יותר (שמות ותיאורים לקוחים מאתר המסעדה):

 

"CHE PAPAS" – צ'יפס בתוספת רוטב 4 גבינות, אווז מעושן ופרובנזל (36 ש"ח). לגבי המנה הזאת היה פישול במטבח. המנה שהגיעה הייתה קוביות תפו"א מטוגנות (די רופסות) עם רוטב צ'ילי מתוק ורוטב דמוי טבסקו ליד. איפה הגבינות, ואיפה האווז. שאלנו את המלצר לגבי זה, והוא לא כ"כ הבין על איזה גבינות אנחנו מדברות, ואחרי בירור עם מלצרית נוספת, הביאו לנו פלטה עם 4 ממרחי גבינות – עם זיתים, עם סלק, ועוד 2 שאני לא זוכרת כרגע. נראה לא קשור בעליל, אבל הנחנו שכנראה ככה המנה. נשנשנו ממנה מעט, אך היה מוזר מאוד.

 

אחרי שכמעט סיימנו את הארוחה הגיעו המלצר יחד עם מישהו אחראי והתנצלו על כך שהיה בלבול במטבח והמנה שהעצם הוציאו לנו הייתה מנה אחרת (פאפאס ברבאס) ולא זו שהזמנו, והביאו לנו את המנה שהזמנו, שנראתה פחות או יותר כמו שחשבנו שהיא אמורה להיראות – צ'יפס עם רוטב גבינות וחזה אווז מעושן. טעמנו ממנה מעט, אך כיוון שהיינו כבר די מלאות לא אכלנו ממש. היא הייתה די כבדה (כפי שניתן היה לצפות ממנה כזאת), ובסדר. לא מעבר.

 

סלומון קראסט – קוביית סלמון בקראסט תבלינים. מוגש על עגבניות שרי מקולפות מוזרקות בוודקה, בליווי קרם לימון וטחינה עשבי תיבול (42 ש"ח). מכל 4 המנות שהזמנו זו הייתה הכי נחמדה. הסלמון היה עשוי טוב, ותערובת התבלינים הייתה מעניינת (בעיקר בזכות גרגרי הכוסברה הטחונים).

 

גאמבאס – שרימפס עטוף ברצועות תפוח אדמה קראנץ' על מצע סלט אבוקדו (45 ש"ח). המנה הזאת הייתה פשוט בושה, במיוחד לאור התמחור המאוד מופרז שלה. 3 שרימפסים בציפוי במרקם מאוד מוזר ומסביב מעיין שערות תפו"א פריכות עם ממרח אבוקדו. מדובר בשרימפסים מצופים קנויים (!!), כמו שמוצאים בכל סניף ממוצע של טיב טעם, עם סלט אבוקדו סבירסקי במקרה הטוב.

 

פאייה "דל מאר" – פאייה ספרדית אמיתית עם פירות ים, ירקות, זעפרן בתיבול השף (54 ש"ח). עוד מנה מאוד לא מוצלחת – האורז הרגיש כאילו חסר לו מעט בישול, ואילו הרוטב הרגיש בעיקר כמו רסק עגבניות חריף.

 

בנוסף, לאחר שהזמנו גם הניחו לנו על השולחן צלחת עם 2 לחמים (שחור ולבן), וצלחת עם כמה ממרחים. שני הלחמים הרגישו מעט ישנים, ושעברו חימום כלשהו עם שמן זית מעל. לא משהו בלשון המעטה. הממרחים שהגיעו ליד היו ממוצעים ולא יותר.

 

שתייה: אני לקחתי בירה "אמברוחו" שהייתה טובה, וחברה שלי לקחת קוקטייל שאני לא בדיוק זוכרת את שמו, "בומביי" משהו, שהיה אמור להיות מתובל בג'ינג'ר וכו' אבל היה די סתמי.

 

אני לא יודעת מה עבר עלנו באותו רגע, אבל החלטנו גם לקחת קינוח, יחד עם 2 כוסות אספרסו ארוך. הזמנו פאי לימון, שהיו אחד הגרועים שיצא לי לאכול. הקלתית הייתה עבה מדי, שכבת הלימון הייתה דקה מדי ומעל הכול הר של מרנג גרגרי מאוד.

 

לסיכום: סך החשבון יצא 300 ₪, מהלא מוצדקים שהוצאתי בחיי. יש מקומות באשדוד (ובתל אביב) שאכלתי בהם הרבה יותר, הרבה יותר טוב, ובפחות כסף. נראה שהחליטו להשקיע יותר בעיצוב "הקונספט" של המקום, ובצילחות המנות מאשר באוכל עצמו. בשבילי זה ממש לא מספיק כדי לרצות לחזור לשם.