רציתי לכתוב מראש שאחי מכיר את השף כגילוי נאות כדי שלא ישתמע שזו ביקורת משוחדת, אבל נראה שזה בדיוק מה שעשיתי (האיזכור על בני הדודים היה סתם אנקדוטה, לא שהשף או מישהו שם יודע את הקשר המשפחתי. בסך הכול התכוונתי לומר שלמרות ששמעתי הרבה על המסעדה, זהו הביקור הראשון שלי בה).

 

בכל אופן, הנה פירוט של המנות (כולן אגב נאכלו במשותף):

ניוקי סלק, אפונה, בייקון, שמנת וחלמון  - מדובר בניוקי רך (כמו שניוקי אמור להיות), והרוטב היה שילוב של מתיקות מהאפונה והסלק, וקרמי בזכות חלמון הביצה.

קלמארי צרוב עם גזרים צבעוניים ולבנה - הקלאמרי היו עשויים היטב, עם גזרים ב-3 צבעים שהיו מעט מבושלים אך עדיין קרנצ'יים ומתקתקים. זה היה על מצע של לבנה, שזו בדר"כ גבינה שאני לא כ"כ אוהבת, כיוון שאני לא מתה על גבינות חמוצות, אבל זאתי הייתה דווקא ממש לא חמוצה, ואם לא הייתי יודעת שמדובר בלבנה, לעולם לא הייתי מנחשת.

קוביות פילה סלמון על קרם אפונה ופטריות - זו הייתה אחת האהובות עליי. אף פעם לא אכלתי קרם אפונה, ולמען האמת כשראיתי את המנה לא הבנתי מה זה עד שטעמתי. אני לא יודעת איך לתאר את זה בדיוק, אבל זה מסוג הדברים האלה שאתה רוצה לאכול בכפית.

סלט חסות, גרעיני דלעת, עגבניות שרי, גבינת עיזים, ויניגרט משמש מיובש - אין מה לפרט יותר מדי לגבי הסלט, כי, טוב סלט - אבל הוא היה עשוי טוב, והיה מעניין בגלל שהיה מורכב מכמה מרקמים (פירות טריים, גריעינים קרנצ'יים ורוטב טוב).

כבדי עוף מושרים בברנדי עם צ'אטני אגסים - המנה הזאת עברה את המבחן של אבא שלי, ובגדול. תמיד כשהוא מזמין מנה של כבד במסעדה הוא מבקש שהכבדים יהיו מבושלים ממש מעט, ותמיד מתאכזב מחדש. פה, לעומת זאת, הם היו פשוט מושלמים - רכים כמו פטה, והשילוב עם הצ'אטני אגסים היה מצוין.

שרימפס מוקפצים במעין רוטב עגבניות מתקתק מעט (לא רשום באתר ואני לא זוכרת מה היה שם במדויק) - שרימפס, כמו כל פירות הים, מאוד קל להרוס ע"י בישול רב מדי, אבל גם פה המנה הייתה מצוינת. השרימפסים היו מבושלים בדיוק במידה, עם רוטב מעט מתקתק מוקפץ עם קוביות עגבניות (אני חושבת שהיה סוג של אלכוהול בפנים, וורמוט או משהו כזה).
 
פילה דג (לברק אם אני לא טועה) עם מיסו ויין לבן על תערובת בורגול וירקות - שוב, הדג היה עשוי בדיוק במידה, עם רוטב מתקתק של מיסו ויין לבן. גם התוספת של הבורגול והירקות היתה ממש טעימה, בגלל התבלינים ששמו בפנים. מזכיר קצת תיבול מרוקאי, אבל לא ממש.

סטייק אנטרקוט ברוטב עשבים ואגוזים - אצלנו בבית כולם מאוד אוהבים בשר, כשהוא עשוי טוב, והבשר הזה פשוט היה עשוי טוב. רך ומעט אדמדם בפנים, והרוטב היה מצוין. הסטייק הוגש על פירה חלבי, כמו שמעולם לא טעמתי במסעדה (כשזה נוגע לפירה, קשה לעמוד בסטנדרטים של הפירה של אמא)

צלעות טלה ברוטב גרנדין ונענע - טלה, לעומת המנה הקודמת, זה לא משהו שכולם אצלנו אוהבים, אבל לאוהבי הטלה זאת הייתה מנה מצוינת. הרוטב היה מתקתק-חמצמץ והנענע הייתה קיק מעניין. לצד הצלעות הוגשו פלחים של תפו"א.

שיפודי שייטל ברוטב טקמלי גרוזיני - את התיאור לקחתי מאתר המסעדה. אני לא יודעת לומר מה זה בדיוק הרוטב הזה, חוץ מכך שהוא היה טוב, והמנה הזאת, למרות שהגיעה בין האחרונות כשכבר היינו די מלאים, חוסלה לחלוטין. (לא זוכרת איזו תוספת הגיעה עם המנה הזאת, מצטערת)
 
פנקוטה במרק מלון - הפנקוטה הייתה טעימה, כמו שפנקטה אמורה להיות, אבל מה שממש אהבתי זה המרק מלון הקר, שהיה מרענן אחרי ארוחה כבדה.

מוס לבנה ופיסטוק עם ערמונים מקורמלים - שוב, אני לא מחסידי הלבנה, אבל זאת לא הייתה ממש חמוצה, ולכן העזתי לטעום ומאוד אהבתי. אלו אצלנו שממש אוהבים לבנה מאוד אהבו את המנה.

עוגת שוקולד - היה מדובר בסוג של עוגת שוקולד ביתית, חמה ומנחמת. פשוטה וטעימה.

פאי דלעת - זה היה קינוח ממש מסקרן. תמיד שמעתי על ה"פאי דלעת" בכל הסרטים האמריקאים של חג ההודייה, אבל מעולם לא יצא לי לטעום. היה לה טעם עשיר וטעים, והיה ניגוד נחמד עם רוטב פירות היער והקצפת שהוגשו בצד.

 

מילה קטנה לסיום - אני יודעת שזה פורום לביקורת מסעדות, אבל ביקורת יכולה להיות גם חיובית. אם נהניתי מהארוחה ככלל (וכל המשפחה שלי מאוד נהנתה), לא הייתי צריכה לומר זאת כי אחי מכיר את השף? לא מדובר בביקורת חיובית בודדת, בים של ביקורות שליליות, שאז היה מקום לחשוד בכוונותיי, אלא במסעדה שלרוב מקבלת ביקורות מאוד חיוביות, והביקורת שלי רק מחזקת את זה. בקיצור - ממליצה בחום, ובמיוחד על ארוחת הטעימות אם מגיעים לשם בפעם הראשונה - היה טעים וכיף.