הרבה ארועים  חגגנו בטוטו.  עם הגיסים,  לבד כזוג,  עם חברים...  הרבה זכרונות נעימים  יש לנו מהמסעדה,  ורגע לפני שהתפריט מתחלף  וגם השף והמסעדה עוברת שיפוץ  קטן -  מיהרנו לארוחת פרידה עם זוג חברים אהוב במיוחד.

ובכן,  מאוד נעים בטוטו,  ומאוד עמוס -  טוב שהזמנתי מקומות.  
התחלתי את הערב בקוקטייל חביב -  מהספיישלים של אותו יום,  משהו מתקתק על בסיס גריי גוס אגס עם לימון וקראנבריז -  היה  מוצלח ביותר,  לא מתוק מידי ואלכוהולי בדיוק במידה האהובה עלי   הזוג מולי התחלק  בבקבוק קטן של שאטו סיסיאק,  ובעלי  החליט לדבוק במים.

קיבלנו סלסילת לחמים בפתיחה -  היה מעצבן לגלות  בחשבון שהלחם בתשלום (18 ש"ח),  לא אמרו לנו מילה על כך !  בכל מקרה הגיעה סלסילה עם 4 פרוסות נדיבות של לחם נפלא משני סוגים,  ונהננו מאוד לטבול אותו  בקערית עם שמן זית  מעולה,  עגבניות מרוסקות,  מלח ושום.   כל כך נהננו שהביאו לנו עוד 2 פרוסות כי חיסלנו הכל (4 רעבים).  גם הזיתים היו נפלאים ממש.

ראשונות -  הם חלקו  בסלט עלים  קייצי  שהיה חביב לטענתם,  ונראה לי די סתמי.  אנחנו חלקנו בפיצה לבנה,  הוא עם בייקון,  אני בלי.  הפיצה נפלאה,  דקיקה ומלאת טעם, רציתי לשאוב כל פרור.  החיסרון הוא השמן שממש נטף  ממנה אל הנייר שתחתיה,  קצת מבאס  לקבל תזכורת מוחשית לכמות הקלוריות  שאתה מכניס לגוף.

עיקריות -  כמובן שלקחתי את הניוקי ערמונים,  המנה החביבה עלי.  הביצוע היה בסדר אבל לא המריא כמו בפעמים הקודמות -  אולי חסרונות של ירון שליו  במטבח מתחיל להיות מורגש.
הבחור העדיף  טורטליני זנב שור,  ומולי אכלו פפרדל ראגו  והמבורגר עם ביצה עין  ופירה -  כולם היו מרוצים פחות או יותר.

בקינוחים התחלקנו בעוגת נמסיס (עוגת שוקולד מריר רכה,  שהוגשה עם גלידה כלשהי,  קרם וקראמבל קקאו),  ובקינוח מהספיישלים שנקרא "פרח לימון" (מוס לימון על גבי שברי עוגיות,  עם פטל שחור טרי  ונפלא). הקינוחים היו טובים,  אני נהנתי יותר מהקינוח הלימוני כי הנמסיס היתה לי מרירה מידי,  וכך גם אחד החברים.  שני חובבי השוקולד המריר בשולחן התענגו עליה. 

יחד עם אספרסו קצר הגענו לחשבון של 823 ש"ח.  לא זול  אבל לזכרונות אין מחיר. 
אהבנו את טוטו  בגלגול הקודם,  מחכים בקוצר רוח לגילגול הבא שלה בניצוחו של מושיק.