לדיווח המלא בבלוג פה גדול
טרנקווילה, מקווה ישראל 1 תל אביב. כשר
טרנקווילה, מסעדה איטלקית כשרה בתל אביב, ממוקמת על משולש הרחובות של מקווה ישראל, ברזילי והרכבת בסמוך לרחוב רוטשילד
באתר המסעדה נכתב : "הטרנקווילה היא בר-מסעדה איטלקי, המעוצב בסגנון ניו יורקי, אשר מצליח להעניק ללקוחותיו חוויה קולינרית המשתפת את כל החושים. צפייה בצוות המיומן והמחויך שעובד במטבח הפתוח, שמיעת חבטות הסירים, ריח ניחוח הבזיליקום הטרי שנישא באוויר, מגע הפוקצ'ה החמה והרכה והטעם האיטלקי המשובח שמתלווה לכל מנה שתזמינו, יוצרים את החוויה המיוחדת. התפריט שמשדר פשטות איטלקית איכותית, הורכב במלאכת מחשבת מרובה על ידי השף אסף רוטשילד והיועצת הקולינרית, ג'סיקה הלפרין, כאשר שניהם שמו להם למטרה להכין אוכל איטלקי כשר, מדויק וטעים אך עם זאת בעל ערך קלורי תזונתי הולם".
דיווח זה מסכם שני ביקורים שערכתי במסעדה לאחרונה.
פנים המסעדה אינו גדול וכולל מספר מצומצם של שולחנות. רוב השולחנות והסועדים נמצאים בחוץ על המדרכה. בשני הביקורים ישבתי בחוץ.
- לפתיחה חלקנו פוקצ'ה (29. יקר מאוד!!) שהוגשה עם טפנד זיתים, ממרח עגבניות ושמן זית בלסמי. בינוני. הפוקצ'ה הוגשה עם עלי רוזמרין שהוסיפו טעם, אך היתה מעט קשה ויבשה בחלקה.
- ארנצ'יני עם גבינת המאירי (39): ארנצ'יני עם גבינת המאירי (39): המנה כללה 3 כדורי ארנצ'יני בציפוי פירורי לחם ומילוי של אורז, גבינה ובזיליקום: היתה זו מנה מוצלחת, בעיקר בגלל המליחות העדינה והטעם העשיר של הגבינה. היה פה עושר של טעמים - מלוח, מתקתק, הבזיליקום, הציפוי - כולם היו מלאי נוכחות והורגשו היטב.
- ניוקי תפו"א עם רוטב יין לבן, חמאה, מרווה, עגבניות שרי וארטישוק (69): מנה ממנות הספיישל. הניוקי היו קשים מעט ודחוסים מדי. מרגיש כמו ניוקי של סופרמרקט שאני לעיתים. גם הרוטב לא היה טוב. הוא היה חסר טעם, עם מרכיבים שלא תקשרו אחד עם השני. כבר בביס השלישי המנה התחילה לשעמם.
- לינוגוויני פטריות יער ורוטב עגבניות (56): הרוטב היה טוב והורגשו בו עשבי תיבול, אם כי מעט יותר רוטב היה משדרג את המנה. כמו כן הפסטה בושלה מעט יותר מאלדנטה (לא בהרבה) עדיין, זו היתה בסך הכל מנה טעימה, היותר טובה מבין העיקריות.
- פיצה באפלו מרגריטה (55)- הפיצה בגודל אישי הגיעה עם בצק דק פריך מאוד וטעים ולווה ברוטב עגבניות טוב. הבעיה היתה בגבינה, שלא נמסה על הפיצה. התוצאה היתה שכשאכלנו, הגבינה "נתלשה" מהפיצה ואכלנו אותה בנפרד (כמו ציפוי של ארטיק שוקו שכשנוגסים בו ציפוי השוקולד "מתפרק" ואוכלים רק אותו) וכך למעשה אכלנו בצק בנפרד וגבינה בנפרד. מנה שהיתה בינונית, לא מעבר.
- כמו כן לקחנו רביולי גבינות: רביולי עם גבינת פטה, ריקוטה ומסקרפונה ברוטב עגבניות (69): הרביולי אמנם היה עשוי היטב, אך במילוי הורגש מסקרפונה ולא יתר הגבינות. רוטב העגבניות, שדי הטביע את הרביולי, הוסיף מעט, אך היתה זו מנה מתוקה. עוד מנה שלא ניתן להגיד עליה יותר מבינונית.
- לקינוח חלקנו טירמיסו (31) חביב, שהיה סמיך במידה ולא מימי כפי שנתקלתי לפעמים. הוא היה מתוק במידה אך ללא נוכחות של קפה.
זו היתה ארוחה בינונית, עם שתי מנות טעימות (ארנצ'יני ולינגוויני עגבניות) שאני יכול להגיד שהיו טעימות. כל השאר מאוד בינוני וחסר טעמים ומרכיבים חשובים.
מבחינת האווירה- במקום יש מעט מקומות בפנים והרוב הם בחוץ, על המדרכה. המדרכה לא מקורה (הייתי במאי ויוני. יכול להיות שבקיץ ובחורף זה כן) ואין שום אווירה. זה הרגיש כמו לשבת באמצע הרחוב. עשיתי סיבוב גם בפנים, והיתה חסרה אווירה שקיימת במסעדות איטלקיות אחרות בעיר. לי זה היה חסר. לאחר שני ביקורים, מבחינתי טרנקווילה היא מסעדה בינונית, שאינה בשורה הראשונה של האיטלקיות בתל אביב.
השירות גם הוא קרטע, בביקור הראשון היה סביר למעט המתנה של 25 דקות למנות העיקריות. בביקור השני, בו המסעדה היתה ריקה יחסית, היה קשה להשיג מלצר. אחד היה עסוק בשיחות מאוד חשובות כנראה והשניה היתה זמינה רק לפרקים. אם יש משהו שאני לא אוהב במסעדות, זה שתשומת הלב לא נתונה לסועד וצריך לצעוק למלצרים ולנופף הרבה בידיים בתקווה שישמעו. כשהוגש לי החשבון, באתי לתת כרטיס אשראי והמלצרית נעלמה בלי להסתכל בכלל. מעצבן ומעיד על חובבנות.
שורה תחתונה- בינוניות מכל הבחינות. לא שווה את הכסף
