לדיווח המלא בבלוג פה גדול
אמורה מיו , אבן גבירול 100 תל אביב. לא כשר
אמורה מיו היא המסעדה של שלומי סלמון אותה הקים עם אשתו האיטלקיה סוזאנה.
באתר המסעדה נכתב כי "אמורה מיו מביאה עימה ניחוחות של טרטוריה איטלקית מסורתית. התפריט מגוון ומציע שפע של מנות מהמטבח האיטלקי האותנטי. באמורה מיו מקפידים על חומרים איכותיים המיובאים מאיטליה.
ערכתי שני ביקורים במסעדה. במקום יש אפשרות ישיבה בחוץ ויש בפנים. בפנים יש שני חללים, אחד במרכז המסעדה ואחד פנימי יותר שהיה יותר שקט.
- בפתיחה לקחנו ברוסקטה פומודורו - לחם קלוי עם שמן זית, שום ועגבניות ובזיליקום (28). הברוסקטה היתה פריכה מאוד וקראנצ'ית ולא קשה כפי שנתקלתי לא פעם והטופינג היה מוצלח, עם טעמים מודגשים של כל המרכיבים. מנה פתיחה קלילה שהיוותה פתיחה ראויה וטובה לארוחה.
- אנטיפסטי קטן: חצילים בפרמזן שעועית ירוקה בטטה, פטריות, ארטישוק, פלפל קלוי, בצל וגבינת פטה (36): עוד מנה טובה. הירקות היו קלויים היטב, לא סמרטוטיים, לא שמנוניים ובטמפרטורת החדר. הארטישוק היה חמצמץ ופיקנטי, השעועית הירוקה היתה מלווה כנראה במעט שום והיתה טובה, הבטטה החמה צרובה קלות , והחצילים בפרמזן חמים וטובים. הטעמים היו מגוונים והיתה זו עוד מנת פתיחה טובה מאוד.
- ציה ג'ודיטה: פטוצ'יני ברוטב עגבניות, תרד ומסקרפונה (58): מנה מ-צ-ו-י-נ-ת. הפסטה היתה עשויה היטב, רוטב העגבניות היה עשיר מאוד, ויחד עם המסקרפונה והתרד שהורגש היטב, יצר שילוב טעמים נהדר. זו היתה פסטה לכאורה פשוטה, אך מצוינת וממש ממכרת
- ציה לופטו : ניוקי עם פילה בקר, ברוקולי, מעט בצל, פטריות, עגבניות מיובשות, ברנדי וטבסקו (69): המנה הפחות מוצלחת בארוחה אשר הוזמנה בעקבות המלצת המלצרית. הניוקי היו דחוסים ולא אווריריים, ומהסוג הלא מוצלח שנדבק לחיך. הרוטב המתקתק היה סתמי, לא חריף ולא תרם. נתחי הפילה היו טובים ורכים, אך שאר מרכיבי המנה גם כן לא התחברו יחד. יצוין שהמנה ענקית וכפולה ממנת ניוקי ממוצעת.
- ציו מרקו: ספגטי בשמן זית, שום, בשר טחון, בצל, גמבה אדומה, קישואים, חצילים, גבינת פטה ופטרוזיליה (60): מנה סבירה. הפסטה היתה פיקנטית (הרבה שום כנראה) ועשויה היטב, אך הטעמים לא היו חדים מספיק. הבשר הטחון נבלע בין כל המרכיבים וקשה היה להרגיש בטעמו. זו היתה מנה לא רעה, אך לא כזאת שהייתי חוזר בשבילה. אכלתי לאחרונה כמה פסטות בשמן זית טובות יותר. גם פה, המנה היתה ענקית, כפולה מהממוצע (אך לא אסתטית בעליל)
- ציה סרנלה - רביולי בטטה בשמנת, פסטו ומוסקט (66): מנה נהדרת. רביולי בדיוק במרקם הנכון, עם טעם חזק של פסטו ובטטה. השמנת הורגשה מעט וטוב שכך. שמחתי לגלות שלא הציפו את המנה בשמנת וברוטב. הרוטב ליווה את הרביולי ולא הטביע אותו. מנה מעודנת, לא כבדה מדי, בה הורגשה נוכחות של טעמים שונים באופן מושלם.
- אלף עלים- בצק עלים עם קרם פטיסייר ושקדים (36): שכבות דקות של בצק עלים עם קרם פטיסייר באמצע. הבצק דק וקראנצ'י ויחד עם הקרם, שעליו היו גרגירי וניל, זו היתה מנה מעולה, לא מתוקה מדי ומענגת. קינוח מפתיע, מעולה ומומלץ בחום.
לסיכום: הארוחות היו טובות וטעימות, ושתי מנות ממש אדירות (הקינוח והפטוצ'יני מסקרפונה). לא הכל מושלם באמורה מיו, אבל האוכל הרובו היה טעים טעים ועשוי היטב, אמורה מיו היא אחד המקומות היותר מוצלחים. היתה אווירה טובה (בביקור הראשון כל כמה דקות מישהו חגג יומולדת אבל זה לא הפריע) המוזיקה האיטלקית השקטה והעיצוב החמים- נהנינו. בהחלט נחזור
