לקח קצת זמן - אבל אחרי שהגעתי הביתה בעילפון מוחלט ואני לא מגזימה לא הייתי מסוגלת לכתוב כלום.
השילוב של חוסר שינה כרוני, החום בחוץ, והאוכל.. הווו האוכל... התמוטטתי לגמרי 

 

אז כאמור - מכיוון שלא הינו עדיין במלון מונטיפיורי וההמלצות קסמו לי - החלטנו ללכת על זה.
האופנוען - שהפתיע בפרחים על הבוקר, הגיח בצהרי היום על ה- 100 כוחות "סוס" ודהרנו לכיוון מונטיפיורי - הגאלופ החינני נפסק לפתע כאשר נתקענו ברחובות העמוסים בדרום תל אביב, פקקים שגם סוסים אציליים לא יצליחו לעקוף. עד שהגענו למקום הינו צרובי חום, מיובשים ומותשים למדי.

הושיבו אותנו אל השולחן - לא בחדר הצדדי אך השולחן היה מול המעבר כך שהוא לא הרגיש צפוף והכסאות נוחים למדי. המקום מקסים ומרגיש כאילו נכנסת למנהרה ויצאת במקום נעים איפשהו בהאירופה

מוזיקה ג'זית כלשהיא מרחפת מעל השולחנות, מלצריות חינניות מסתובבות עם קנקן מים קרים וממלאות  כל כוס שהתרוקנה - על השולחן מוגש שוב ושוב לחם הבית עם חמאה שהוא האחראי הראשי לתחושת הפיצוץ הזאת בסוף - מקלות הלחם האלה - פשוט שאפו. הלחם  מגיע רותח מהתנור - וכמו נס פך השמן של חנוכה אתה מרוקן ומאליו הוא מתמלא - הינו צריכים להתחנן שיפסיקו להגיש כי אי אפשר לעמוד מולם
הזמנו לנו שתי כוסות יין אדום (בכל זאת האופנוען באמצע יום עבודה) הרמנו כוס לחיי ילדת יום ההולדת ולחיי תינוקת חדשה שיצאה ממש היום והתחלנו להתעמק בתפריט.

 

העיסקית במלון מונטיפיורי בנויה כך שבעלות המנה העיקרית מקבלים גם מנה ראשונה וקפה וקינוח קטן בסוף.
המנות הראשונות היו מוגבלות משהו, אבל החלטנו שלא נגזים ונחרוג מהמוצע.
לראשונה לקחנו את מנת השרימפס, חומוס ועגבניות על רייטה של יוגורט נענע וכוסברה ואת הסלט עם גבינת העיזים החם. הגבינה הטעימה התחלקה בינינו. את השרימפסים הוא לקח (לאחרונה גם אותם אני מתקשה לאכול, כאילו טעם הים התחדד לאחרונה, או שמא הבאג אצלי החריף) ואני נשנשתי את תערובת החומוס והעגבניות עם הרוטב הטעים - המנה היתה קצת מלוחה לטעמי, אבל לא הפריע לי להנות ממנה ולנגב את הרוטב בלחם - כן אני יודעת - לא נורא מיום ראשון דיאטה

לעיקרית באתי מראש כשאני נעולה על מנת הצלע חזיר עם בייקון וגבינת מנצ'גו - מנה שגרמה לי להגיר ריר עוד לפני שההמלצות כאן הסכימו איתי. אחרי התלבטויות רבות האופנוען שאיתי החליט שאין שום סיבה להזמין משהו אחר והזמין בדיוק את אותו הדבר -
אוי... היופי של המנה הזאת, אוי הטעמים, אוי העורקים שנסתמים עם כל ביס
מה אומר ומה אגיד - אחרי כל הלחם והחמאה, והצלע השחיתותית הזאת המצפינה בתוכה גבינה מומסת ועטופה בשמלת בייקון מונחת על רוטב מתקתק - שלצידו נקטרינה מקורמלת ומתוקה ולייד כל זה קערית של פירה חלבי מצויין - מתביישת לדווח כאן לא הצלחתי לסיים את כל הצלע - ואת העצם הוא ליקק - לא אני

לקינוח ביקשנו, כפי שהמלצתם לנו, את פחזניות סנט אונורה וקפה. הגיע קפה מצויין ולכל אחד מאיתנו שתי פחזניות קטנות וחמודות (נחמדות מאוד אבל לא משהו שלא אכלתי קודם) - שנכללו במחיר הארוחה.
סיימו את החגיגה - 242 ש"ח ללא טיפ. היה שווה כל אגורה .

 

היה גם כייף להשאיר טיפ - שירות מוקפד ונעים - מלצרית מקסימה, שהתחילה איתנו מאוד נעים וענייני ורק לאחר שראתה שאנחנו אורחים מהזן שלא מחפש רשמיות שיחררה והעבירה חיוכים והלצות. העובדה שהכוס מתמלאת בכל פעם שהיא ריקה - ואצלי זה קורה הרבה, קנו אותי לגמרי.

ארוחה שלא אשכח הרבה זמן - תודה על ההמלצה