השנה החלטנו לחגוג מוקדם את ט"ו באב מכל מיני סיבות ובעקבות הביקורת של יוגי בחרנו ב"סנטה מריה" (ואני חייבת לו תודה גדולה!) גם בשל המיקום וגם בשל האוכל הזכור לטוב מפעמים קודמות. 

התכנון היה להזמין שתי עוגות וקפה אבל אחרי שקיבלנו את התפריטים נפל מבטנו על מנה מקטגורית "המעושנים" שלהם שפשוט לא יכולנו להגיד לה לא.

מדובר בסטיק סינטה לבן מעושן ללא עצם שמוגש חם ברוטב יין לבן, חמאה, ריבת משמש ומשמש מיובש. המנה מוגשת עם תפוח אדמה עם בייקון ובצל וכרוב כבוש עם קימל. מחיר המנה 74 שקלים. 

הזמנו אותה ופרוסת עוגת שוקולד-ויסקי-קראנץ' שמחירה 34 או 36 שקלים, לא זוכרת בדיוק. בנוסף הזמנו פעמיים קפה מלנג' (16 שקלים כל אחד) שמגיע עם קצף ואבקת קקאו מעל, כיאה לסגנון הוינאי. 

במהלך הערב שירתו אותנו שלושה מלצרים ואחראי משמרת אחד. אני מציינת זאת כי אתייחס לנושא השירות יותר מאוחר.

המלצרית הראשונה שלנו היתה מאוד קשובה וניכר עליה שהיא מאוד מקצועית על פי תנועותיה ודיבורה. עד שהזמנו את המנות (כי התלבטנו אם להזמין את המנה העיקרית - בעלי אכל לפני כן) היא היתה איתנו בקשר עין כמו גם המלצרים האחרים, לא בקטע של לנדנד, אלא בקטע של להיות קשוב ללקוח שעוד רגע צריך אותך. 

אחרי שהזמנו, המלצרית באה מיד והביאה לנו כוסות מים עם לימון לבקשתנו וערכה את השולחן. כעבור זמן, לא קצר ולא ארוך, הגיעה המנה. היא היתה מאוד מרשימה והגיעה בלווית שתי לחמניות חמות, האחת מקמח לבן והשנייה מקמח מלא. למרות שהיתה בחירה בתפריט בין קמח לבן לקמח מלא, לא נשאלנו לרצוננו ובמקום זאת הגיעו שתי האופציות. מה שאומר שהמקום עדיין לא הגיע לרמת המקצועיות הנדרשת אבל הוא בדרך.יחד איתן הגיעה חמאה צהובה עם עשבי תיבול שנראתה מבטיחה יותר מאשר הטעם שלה בפועל אבל עשתה את העבודה. 

גודל המנה היה נדיב מאוד והיא הגיעה עם רוטב משמש שהיה בעצם גרייבי בטעם משמש עם משמשים מיובשים שלמים שצפו בתוכו. קשה לתאר כאן במילים כמה עונג הרוטב הזה העניק לנו. הוא הגיע בכמות מאוד גדולה ואפילו אחרי שניגבנו בו את הלחמניות ואכלנו בכפית נשאר עוד. חבל שלא חשבתי לקחת הביתה... 

הסטייק עצמו הגיע מעושן (נאמר לנו מראש) והיה טעים מאוד ועשוי במידה הנכונה. תפוחי האדמה היו מושחתים (בייקון... גרררר) ורכים אך לא מידי וסלט הכרוב הגיע עם קימל, דבר שעשה אותי מאושרת וגרם לי להיזכר בכרוב הוינאי שאכלתי בזמן שהייתי שם שהיה עתיר בקימל. הגרייבי משמש השתלב בצורה נהדרת עם כל מרכיבי המנה והתמוגגנו מכל ביס. 

במעמד ההזמנה נשאלנו מתי אנחנו רוצים את העוגה, דבר שהעיד על הדרך הנכונה למקצועיות. לעומת זאת לא נשאלנו לגבי הקפה והוא הגיע עם המנה העיקרית. זה היה קצת מציק אבל לא הרס את החוויה. הקפה היה טוב סה"כ אבל קשה היה לי לשפוט בגלל הטעמים החזקים של המנה העיקרית והעובדה שאני רגילה לשתות קפה עם קינוח.

כשניגש אלינו המלצר השני שאלתי אותו לגבי השף והבעלים ומה הקשר שלהם לאוכל אוסטרי. אז מסתבר שהשף הוא חיפאי ולא היה באוסטריה אבל הבעלים נוסעים המון לאוסטריה ומאוד אוהבים את האוכל והחליטו להביא משהו קצת שונה לעיר. השף מצליח להעביר יפה מאוד את הטעמים והרוח של האוכל האוסטרי לדעתי. 

כשסיימנו אמרנו למלצר שאנחנו רוצים את העוגה ואז היה עיכוב מסוים, של 5-10 דקות שנבע ככל הנראה מלחץ במטבח וחוסר תקשורת בין המלצרים. לאחר שקראנו למלצרית שלישית שהיתה בסביבה, הגיעה העוגה די מהר. כמו המנה העיקרית היא היתה מאוד נדיבה בגודלה ושוקולדית בצורה מרוכזת ביותר, כמו שאני אוהבת. טעם הויסקי הורגש טוב. למטה היה הקראנץ' ולמרות שאני לא מתה על קראנץ' בקינוחים הוא לא מאוד הפריע לי כי תפס חלק קטן יחסית מהעוגה ולא היה מעיק מידי. בעודנו אוכלים את העוגה הגיעה קבוצה של 14 איש. אחראי המשמרת ניגש אלינו והתנצל ארוכות שהוא מפריע לנו ושנסלח לו על חוצפתו וביקש אם אנחנו יכולים לעבור לשולחן אחר כי אין לו אפשרות לסדר בחלק אחר של המסעדה שולחן לקבוצה הגדולה. הוא מיד אמר שהעוגה על חשבון הבית והגיע המלצר השני ששירת אותנו והעביר מהר את כל הדברים. כשהגיע החשבון ראינו שעמד בדברתו ואכן לא חוייבנו בעוגה. גילינו שלא נשאר לנו כסף מזומן מספיק לטיפ ושאלנו אם ניתן לכלול את הטיפ באשראי. התשובה היתה חיובית.

החוויה הכוללת היתה טובה מאוד ואני חייבת לומר שהמקום גם השתפר מבחינה שירותית. לא שהשירות היה אי פעם גרוע, אך הוא היה קורקטי ופחות קשוב. הפעם השירות היה מחוייך וקשוב מאוד.

נפרדנו בחיוכים מהמלצרים ונסענו הביתה מאושרים, מדושני עונג וטובי לבב