הביקורת המלאה מפורסמת גם אצלי בבלוג
כבר לפני הרבה שנים גיליתי שאני בן אדם של שוליים וקיצוניות, אני מעדיף תמיד משהו מטלטל ומרחיב גבולות על פני משהו שהוא נחמד, חביב או שיגרתי. אני מאמין שבשוליים תמיד ההתרחשות יותר מעניינת ושזה המקום לצאת לחקור.
זה יכול להיות במוסיקה, באנשים, ספרים, אומנות וגם באוכל- אני תמיד אוהב מעדיף גבינות עזות טעמים מסריחות וחריפות, בירות מרירות ומיוחדות שמפעילות את כל החושים, מסעדות שמעיזות לנסות שילובים חדשים ולא עוד מסעדה שחוזרת על אותו תפריט משוכפל.
בשנים האחרונות אנחנו מדברים הרבה על פריחת המטבח האסיייתי בארץ, יש התעוררות ומקומות נפתחים על ימין ועל שמאל שמתיימרים לספק מטבח אסייתי "אמיתי" אבל רובם המוחלט מציע את אותו תפריט משוכפל שמותאם לחך הישראלי ולא מעז מספיק, הפעם יצאתי לחקור מקום חדש שאולי מנסה לצאת מהמסגרת ואולי לא להיות מיינסטרים אסייתי.
אובן קובן טוענת שהיא סמטה בטוקיו שמייצגת אוכל רחוב יפני, לי היא נראתה יותר כמו עוד מקום ברחוב הארבעה שמעוצב לא רע, התיישבנו על הבר מול המטבח הפתוח הקטן והצפוף והתחלנו להסתכל על ההמולה מסביב, התפריט מציע כרגיל בלילה של מאכלים שאני לא בטוח שהיו נמצאים באותו הדוכן בשוק אוכל ביפן אבל צריכים לספק את הצרכים של כולם, החלטנו ללכת על כמה מנות ראשונות להתחלק בהם ועיקרית לכל אחד.
מנה ראשונה שקרצה הייתה אוקונומיאקי(48 ₪)- למעשה טורטיה קלויה שעליה סודרו שתי וערב סשימי דקיק של סלמון עם זילופי מיונז יפני, המנה הייתה מאוד יפה למראה, הדג היה טרי וטוב והרעיון של הגשה של סשימי בתחפושת של פיצה חביבה, אבל הטעם היה אנמי מדי, רק ביס שכלל גם חתיכה של צ'לי חריף הצליחה קצת לעניין. לטעמי תיבול קצת יותר חזק ומענים או חיתוך של הסשימי יותר עבה היה יוצר ענין במנה.
מנה נוספת שהוזמנה הייתה סלט אטריות זכוכית (28 ₪) שהיה פשוט ומרענן, שילוב טעמים נחמד של חמוץ, מתוק וחריף. נישנוש נחמד ולא מחייב שרק עשבי התיבול ששולבו בו הפריעו והשתלטו על הטעם, הכוסברה לא החמיאה לטעמים העדינים של הסלט.
המנה הטובה ביותר והמיוחדת הייתה טאקויאקי (26 ₪) כדוריי פנקייק שנעשו מולנו במחבת מיוחדת שממולאים בתמנון, קיבלנו מנה שנראית נהדר, רותחת ופריכה מבחוץ, מתקתקה ורכה בפנים, התמנון היה מורגש ומטופל בצורה מוצלחת, אפשר להגדיר את זה כפלאפל תמנון יפני, מנה טעימה ונהדרת שהיא כנראה מנת הדגל של המקום, יכולתי לדמיין שוק אוכל ביפן שמגיש קונוס עם הכדורים הלוהטים הללו ביחד עם כמה רטבים בצד.
בהמתנה למנות העיקריות קיבלנו על חשבון הבית מנה שהתלבטנו עם להזמין, טורי קרא-אגה, נאגטס עוף יפניים שהיו למעשה עוף בטמפורה פיקנטית, מנה חביבה וטעימה עם מתבל מלא טעם. זאת הייתה מנה חביבה וטעימה כמו כול דבר בטיגון עמוק אבל לטעמי לא מספיק מיוחדת ומרגשת ולא הייתי מזמין אותה בתשלום.
מנות עיקריות, המנות מגיעות בגדול בינוני + אבל הן נדיבות מספיק ומשביעות ופה המקום לציין לטובה את התמחור ההגיוני של התפריט בכלל, אחרי התלבטות קצרה הזמנו פעמיים רופונגי יאקי אודון (58 ₪) וקיבלנו קערה מלאה באטריות אודון עבות ונגיסות משכשכות ברוטב סויה מתקתק שכיסה יפה את האטריות, נתחי שייטל בכמות סבירה שהיו עשויים בדיוק וברוקולי שיהיה קצת ירוק. מנה טובה וטעימה שהייתה מה שאני מצפה ממנת רחוב שצריכה להשביע.
מנה נוספת הייתה יאקיניקו טוריג'יו (48 ₪) נתחי פרגית מוקפצים שהוגשו בקופסת עץ עם אורז וביצת עין , מנה טובה עם טעמים מודגשים שסיפקה פרשנות חביבה נוספת למנת רחוב מהירה.
פה הגיעה הארוחה שלנו לסיומה, מסתבר שהמקום די מבוקש ובגלל שלא הזמנו מראש המקום שלנו על הבר היה מוגבל בזמן לשעה ורבע שהספיק בדיוק לארוחה הזו, לקינוח קבלנו על חשבון הבית ארטיק קוקוס קטן שהיה סיום מעולה לארוחה- לא מתוק מדי, קר ומרענן. ביחד עם סיבוב נוסף של סאקי ששתינו בשמחה עם הברמן ששירת אותנו יפה מאוד לאורך הערב.
אז מה היה לנו? 3 אנשים שאכלו 3 מנות ראשונות ו-3 עיקריות ו-3 בירות (ספארו, בירה יפנית חביבה)
מנה אחת על חשבון הבית וקינוח על חשבון הבית, כמה סבבים של סאקי שהתאים יפה לארוחה.
סה"כ 405 ₪- מחיר הוגן לחלוטין ו-VFM גבוה.
אוכל טוב ומבוצע במדויק אבל למעט כדורי התמנון לא חידשה או ריגשה, הייתי כל כך שמח אם הייתה מסעדה שבאמת הייתה מנסה להביא את המטבחים הלא מוכרים, את המנות עזות הטעם והמיוחדות שבשבילם אתה נוסע ומסתובב בשווקים ברחבי העולם.
עד אז קיבלנו עוד מקום חביב במחיר סביר+ שמתחרה עם הרשתות האסייתיות האיכותיות (זוזוברה וג'ירף) כנראה שאני עוד יחזור... ציון הדוקטור 7.5
זה יכול להיות במוסיקה, באנשים, ספרים, אומנות וגם באוכל- אני תמיד אוהב מעדיף גבינות עזות טעמים מסריחות וחריפות, בירות מרירות ומיוחדות שמפעילות את כל החושים, מסעדות שמעיזות לנסות שילובים חדשים ולא עוד מסעדה שחוזרת על אותו תפריט משוכפל.
בשנים האחרונות אנחנו מדברים הרבה על פריחת המטבח האסיייתי בארץ, יש התעוררות ומקומות נפתחים על ימין ועל שמאל שמתיימרים לספק מטבח אסייתי "אמיתי" אבל רובם המוחלט מציע את אותו תפריט משוכפל שמותאם לחך הישראלי ולא מעז מספיק, הפעם יצאתי לחקור מקום חדש שאולי מנסה לצאת מהמסגרת ואולי לא להיות מיינסטרים אסייתי.
אובן קובן טוענת שהיא סמטה בטוקיו שמייצגת אוכל רחוב יפני, לי היא נראתה יותר כמו עוד מקום ברחוב הארבעה שמעוצב לא רע, התיישבנו על הבר מול המטבח הפתוח הקטן והצפוף והתחלנו להסתכל על ההמולה מסביב, התפריט מציע כרגיל בלילה של מאכלים שאני לא בטוח שהיו נמצאים באותו הדוכן בשוק אוכל ביפן אבל צריכים לספק את הצרכים של כולם, החלטנו ללכת על כמה מנות ראשונות להתחלק בהם ועיקרית לכל אחד.
מנה ראשונה שקרצה הייתה אוקונומיאקי(48 ₪)- למעשה טורטיה קלויה שעליה סודרו שתי וערב סשימי דקיק של סלמון עם זילופי מיונז יפני, המנה הייתה מאוד יפה למראה, הדג היה טרי וטוב והרעיון של הגשה של סשימי בתחפושת של פיצה חביבה, אבל הטעם היה אנמי מדי, רק ביס שכלל גם חתיכה של צ'לי חריף הצליחה קצת לעניין. לטעמי תיבול קצת יותר חזק ומענים או חיתוך של הסשימי יותר עבה היה יוצר ענין במנה.
מנה נוספת שהוזמנה הייתה סלט אטריות זכוכית (28 ₪) שהיה פשוט ומרענן, שילוב טעמים נחמד של חמוץ, מתוק וחריף. נישנוש נחמד ולא מחייב שרק עשבי התיבול ששולבו בו הפריעו והשתלטו על הטעם, הכוסברה לא החמיאה לטעמים העדינים של הסלט.
המנה הטובה ביותר והמיוחדת הייתה טאקויאקי (26 ₪) כדוריי פנקייק שנעשו מולנו במחבת מיוחדת שממולאים בתמנון, קיבלנו מנה שנראית נהדר, רותחת ופריכה מבחוץ, מתקתקה ורכה בפנים, התמנון היה מורגש ומטופל בצורה מוצלחת, אפשר להגדיר את זה כפלאפל תמנון יפני, מנה טעימה ונהדרת שהיא כנראה מנת הדגל של המקום, יכולתי לדמיין שוק אוכל ביפן שמגיש קונוס עם הכדורים הלוהטים הללו ביחד עם כמה רטבים בצד.
בהמתנה למנות העיקריות קיבלנו על חשבון הבית מנה שהתלבטנו עם להזמין, טורי קרא-אגה, נאגטס עוף יפניים שהיו למעשה עוף בטמפורה פיקנטית, מנה חביבה וטעימה עם מתבל מלא טעם. זאת הייתה מנה חביבה וטעימה כמו כול דבר בטיגון עמוק אבל לטעמי לא מספיק מיוחדת ומרגשת ולא הייתי מזמין אותה בתשלום.
מנות עיקריות, המנות מגיעות בגדול בינוני + אבל הן נדיבות מספיק ומשביעות ופה המקום לציין לטובה את התמחור ההגיוני של התפריט בכלל, אחרי התלבטות קצרה הזמנו פעמיים רופונגי יאקי אודון (58 ₪) וקיבלנו קערה מלאה באטריות אודון עבות ונגיסות משכשכות ברוטב סויה מתקתק שכיסה יפה את האטריות, נתחי שייטל בכמות סבירה שהיו עשויים בדיוק וברוקולי שיהיה קצת ירוק. מנה טובה וטעימה שהייתה מה שאני מצפה ממנת רחוב שצריכה להשביע.
מנה נוספת הייתה יאקיניקו טוריג'יו (48 ₪) נתחי פרגית מוקפצים שהוגשו בקופסת עץ עם אורז וביצת עין , מנה טובה עם טעמים מודגשים שסיפקה פרשנות חביבה נוספת למנת רחוב מהירה.
פה הגיעה הארוחה שלנו לסיומה, מסתבר שהמקום די מבוקש ובגלל שלא הזמנו מראש המקום שלנו על הבר היה מוגבל בזמן לשעה ורבע שהספיק בדיוק לארוחה הזו, לקינוח קבלנו על חשבון הבית ארטיק קוקוס קטן שהיה סיום מעולה לארוחה- לא מתוק מדי, קר ומרענן. ביחד עם סיבוב נוסף של סאקי ששתינו בשמחה עם הברמן ששירת אותנו יפה מאוד לאורך הערב.
אז מה היה לנו? 3 אנשים שאכלו 3 מנות ראשונות ו-3 עיקריות ו-3 בירות (ספארו, בירה יפנית חביבה)
מנה אחת על חשבון הבית וקינוח על חשבון הבית, כמה סבבים של סאקי שהתאים יפה לארוחה.
סה"כ 405 ₪- מחיר הוגן לחלוטין ו-VFM גבוה.
אוכל טוב ומבוצע במדויק אבל למעט כדורי התמנון לא חידשה או ריגשה, הייתי כל כך שמח אם הייתה מסעדה שבאמת הייתה מנסה להביא את המטבחים הלא מוכרים, את המנות עזות הטעם והמיוחדות שבשבילם אתה נוסע ומסתובב בשווקים ברחבי העולם.
עד אז קיבלנו עוד מקום חביב במחיר סביר+ שמתחרה עם הרשתות האסייתיות האיכותיות (זוזוברה וג'ירף) כנראה שאני עוד יחזור... ציון הדוקטור 7.5
