איטלקיה בפשפשים, עולי ציון 16 יפו. טל. 03-6829678. לא כשר

לפחות יש אווירה טובה
איטלקיה בפשפשים היא מסעדה איטלקית קטנה בשוק הפשפשים ביפו. בשנים האחרונות משגשג השוק, ונפתחות בו יותר ויותר מסעדות ובתי קפה. בסופי שבוע רבים מטיילים בו וסועדים בשלל המסעדות בשוק. 

המסעדה ממוקמת ממש במרכז השוק, בסמוך מאוד למסעדות שונות שנפתחו לאחרונה כגון "פונדק דה לוקס", "אונזה", "אל גמילה" ועוד. 

באתר המסעדה נאמר כי ה"מסעדה מציעה אוכל איטלקי עממי בפרשנות אישית ומקורית של שף המסעדה".

המסעדה קטנה ואינה מכילה מקומות ישיבה בפנים, אלא בחוץ על המדרכה, בשולחנות עם מפות משובצות. יש גם אופציה לשבת על הבר, שנמצא ממש בצמוד למטבח (המטבח פתוח לעיני כל).
אני העדפתי לשבת בחוץ. 

ביקרתי במסעדה פעמיים. להלן סיכום של שני הביקורים:
לחם שאור (12 שקל) הוזמן  בתחילה : לחם שהוגש חם והיה  קשה ולא טרי. בצד הוגשה חמאה. פתגם תאי עתיק אומר "התחלה רעה, סוף טוב". בשלב זה עוד האמנתי בו. 

ירקות קלויים : חצילים אפויים, ארטישוק איטלקי, סלק אפוי, בטטה אפויה, פטריות צלויות וגבינת פטה (49 שקל. תמחור פראי. אמורה מיו לוקחים 36 שקל על מנה לא פחות גדולה): הירקות היו כולם קלויים במידה ולא סמרטוטיים, אך הוגשו קרים כולם. כל הירקות קיבלו תיבול בסיסי בלבד (מלח, שמן זית). מנה די סתמית, לפחות התנחמתי לפחות בגבינת הפטה. 

לעיקרית נלקח ניוקי דיאבלו: כבדי עוף, צ'ילי חמאה ופרמג'אנו (56): המנה הכילה ניוקי דחוס ולא מספיק רך. יתכן שמדובר ניוקי של סופרמרקט, זה היה נראה אותו דבר. כבדי העוף היו טחונים כמו בשר טחון. טרם נתקלתי עד כה בהגשה כזו של כבד עוף, עד כדי שוידאתי אפילו עם המלצר שזו המנה הנכונה. בכל אופן, הטעם לא הזכיר כבד, אלא בשר  טחון והמנה היתה סתמית לחלוטין. 

עיקרית נוספת היתה פטוצ'יני בולונז - בקר טחון וירקות שורש בבישול ארוך ברוטב עגבניות קלאסי (58): מנה גרועה. הפסטה היתה אמנם עשויה אל דנטה כראוי, אך הרוטב היה סתמי, מימי, ולא "נתפס" בפסטה. הבשר מאוד אנמי בטעמו, ניתן מאוד בקמצנות, והמנה היתה תפלה. פסטה גרועה שחלקה הושאר בצלחת. 

לקינוח הזמנתי פנקוטה ברוטב ריבת חלב (32): הקינוח הוגש בצנצנת, צורת הגשה די מעצבנת. הפנקוטה עצמה היתה טובה, אך פנקוטה לבדה היא לטעמי קינוח די משעמם ותלויה ברוטב שנלווה אליה. הרוטב הרגיש תעשייתי ולא הזכיר כלל את הרוטב הנהדר בקרפ מסקרפונה שאכלתי לאחרונה במל ומישל. קינוח סביר.

חשבתי שאולי הטירמיסו יציל משהו מהארוחה. אז חשבתי. טירמיסו (32) לא מוצלח. גם הוא הוגש בצנצנת קטנה, היה קטן בהרבה מטירמיסו ממוצע, חסר מתיקות, וללא טעם קפה כמעט. הוא הזכיר טירמיסו תעשייתי שנמכר בסופר. אם בהתחלה האמנתי במשפט "התחלה רעה, סוף טוב", הרי  שברגעים אלה הדהד לי המשפט "הכתובת היתה על הקיר".

אלה היו ארוחות פשוט גרועות. בשתי ארוחות, שכללו 6 מנות, היתה רק מנה אחת סבירה (פנקוטה). רמת האוכל היתה נמוכה מאוד, המחירים דומים למסעדות איטלקיות אחרות בתל אביב. מדובר במסעדה שלא עושה מינימום מאמץ להצדיק את המחירים שהיא גובה. זה לא רק שמשהו בהכנה התפקשש לטבח, אלא זה היה אוכל רע שהרגיש כל כך תעשייתי. הדבר היחיד הטוב שם הוא האווירה. במקרה הטוב, אפשר לשבת שם, לשתות קפה, להנות ולהשקיף על השוק. את האוכל כדאי לאכול במקום אחר. גם השירות בביקור השני לא הצטיין, היה זמין באופן חלקי בלבד,לא היה קל להשיג מלצר, ולא ניקו את השולחן (ולא, לא היה עמוס).