עניין של חולין הביאנו לאזור הבורסה. כשסיימנו סידורים הגיעה שעת האוכל. למרות שהרחובות באזור מציעים מסעדותלרוב, המיועדות להמוני העובדים במגדלים, לא יכולתי לשכוח סקירה מאלפת שקראתי כאן שתמציתה חרוט בזיכרוני:לאכול טוב - רק בקלואליס. לא הייתה בעיה לקבל שולחן מהרגע להרגע, למרות שחלל המסעדה היה מלא ברובו. קראתי בכתבה מאלפת ב בון אפטיט ״איך להגביר את ההנאה מאכילה במסעדות״. בין שלל ההמלצות לא הופיעה אחת חשובה - היה לקוח מוכר. בקלואליס אני לקוח מוכרמעצם השתתפותי התדירה בארוחות המיוחדות שמארגנים ויקטור והצוות. (זהו- סיימתי את הגילוי הנאות). מתוך 2 תפריטי הצהריים בחרתי כראשונה בכבד אווז עם קס״ז׳ ובעיקרית בטונה צרובה עם רול ירקות. אהבתי את שתיהן.  בת זוגי לארוחה מאותגרת זמנית באכילה צימחונית ולכן היא אכלה לראשונה כרובית ולעיקרית מבחר ירקות על הפלנצ׳ה. בין לבין כבדנו בסורבה שמפניה. הסועדת התפעלה מהאוכל שהוגש לה ומהגישה לבוא לקראת הלקוח. הלחם והחמאה שקיבלנו - איכותיים וטעימים. קינחתי בבר שוקולד עם אגוזים (שכחתי את שם המנה) ובת זוגי קיבלה ע״ח הבית כדורי סורבה פירות ללא סוכר. האירוח והשירות מוקפדים מאוד וכמוהם גם האוכל. היציבות של קלואליס נובעת לדעתי עקב נוכחותו של השף. קראתי פה שיש מי שכינה את קלואליס מסעדה שהזמן קפא בה, והיא לא מתחדשת עם הזמן. בדומה להיכלי אוכל בעולםטוב שיש גם אצלנו מקום כזה שבו ההפתעות היחידות הן מנות הספיישל.