מצאנו חניה במהירות, דבר נדיר באיזור ושמנו פעמנו ללופט, צהריים עיסקית המחיר נקבע לפי מנה עיקרית.  הוזמן למנה ראשונה גיוזה עוף,  וסלט עגבניות עם רוקט, הגיוזה ( 2 יחידות בלבד) הייתה מוצלחת טעימה ומטוגנת קלות, מונחת על כרוב וגזר כבושים שהוסיפו למנה, היה יופי! ,סלט העגבניות היה בסדר עוד קצת תיבלון לא היה מזיק. פה המלצרית איבדה שליטה,  את הלחם והמטבלים היא הגישה אחרי שסיימנו עם המנות הראשונות,  ודי קיפצה בין המפלס התחתון לעליון,  וכך הכרנו את רוב המלצרים וגם זה אחרי כול כך הרבה " סליחה,  תסלח לי,  תסלחי לי אפשר, אפשרי אולי ...." וגו'.  ניסיוננו להשיג את המלצרית שלנו עלו בתוהו,  ויתרנו. האוכל הגיע כול כך מהר לשולחן והייתה תחושה של טעמי בירושלים (לא ללעוס לבלוע , שזה אולי מתאים למסעדת פועלים אבל לא ללופט). הקבב טלה על מצע פירה היה טעים,  אבל לא אחיד בעשייתו - חלק היה וורי וול דאן שגרם לקבב להיות יבשושי ולהתפרק,  וחלק היה מדיום-רייר האופן המעודף עלי,  חבל שזה היה באחד מבין חמשת הקבבים.במלצרית שלנו צצה,  טעים לנו?  לא מבינה את זה לא ניתן לשאול איך האוכל?  למה תמיד גוף ראשון רבים,  לא מתחברת לזה, ולמה כשמבקשים משהו יש את ההרמה של הבוהן למעלה? רק ביקשתי להחליף את אחד המרכיבים במנה השנייה,  קשה לדבר?  לא צריך להעביר את הפייסבוק למלצרות.הלאה - המהירות שהיא פינתה היה מהיר,  מאוד.  מהר מהר לפני שתעלם ביקשתי חשבון ותה וזאת במסגרת הארוחה. החשבון לא הגיע התה כן.שוב,  "אה,  סליחה,  תסלח לי,  תסלחי לי אפשר אולי חשבון? " לא עזר.  ראיתי מקצה עיני את המלצרית שלנו, סליחה אפשר ...והחשבון כבר היה על השולחן, היא סובבה את פניה ועברה לשולחן הבא. החשבון עמד על 176 ש"ח השארנו שטר של 200 ש"ח והאמת לא רציתי להשאיר טיפ,  נתתי לאחת המלצריות את הפולדר,  עשר דקות שלמות עברו,  שום דבר. בסוף קמנו וצעדנו לעבר הדלת.בן זוגי שאל את המארחת  ,מדוע לא קיבלנו עודף. ופה התחילו התרוצים,  למה לא אמרתם,  המלצריות לא אחראיות על הפולדרים,  זה עובר לקופה,  המלצריות עסוקות,  לא חיכתם מספיק, פה נמאס לנו. אמרנו בכנות שלא חשבנו להשאיר טיפ,  וחבל שכך היה השירות אבל זה היה. נחזור?  לא נראה לנו.