אודה ואתוודה על 2 דברים:

1. אף פעם לא אכלתי בבנדיקט

2. אף פעם לא אכלתי אגז בנדיקט

 

חמושה במוטיבציה יצאתי ביום שבת סתוי לאכול שם. אמנם הייתה המתנה, ואני באמת לא זוכרת מתי נרשמתי והמתנתי למסעדה בפעם האחרונה, אך היא נוהלה ביעילות.

המסעדה מעוצבת בצורה נחמדה, אהבתי את החלוקה הפנימית שנעשתה שם על ידי ספריות עץ גדולות. למרות התקרה המוזרה שחשבתי שאולי מיועדת לשמש כתקרה אקוסטית, המסעדה הייתה מאוד רועשת. קצת חבל.

 

עוד לפני שהזמנו קיבלנו סלסלת לחמים חמה, ממרח נוטלה, חמאה וריבת תפוחי עץ וקינמון שהייתה ממש ממש נהדרת.

אני הזמנתי אגז בנדיקט עם תרד ברוטב שמנת, והוא הזמין אומלט עם קבנוס (אני לא זוכרת מה היה השם המדויק של המנה...).

 

קצת התאכזבתי לגלות שהמיצים לא סחוטים במקום ואכן הלימונענע הייתה מהסוג התרכיזי החמוץ המבאס.

המנה שלי הייתה טעימה, היא לא נראיתה גדולה אבל היא הייתה די כבדה. הביצים קיבלו טעם חמאתי טעים והיו עשויות היטב. התרד לעומת זאת היה טעים בהתחלה אבל שעמם לקראת הסוף היה חסר לי עוד תבלון או משהו שיעשה אותו מעניין יותר.

הוא קיבל את האומלט עם קבנוס שהתגלתה כחביתה עם נקניקיה ואיתה 3 מטבלים - טונה ו-2 גבינות שלא זיהיתי. קודם כל קצת מפריע לי שלא אמרו לנו אילו גבינות אלו, ודבר שני הבחור לא חובב גבינות ולא אוכל טונה בכלל בכלל.

ביקשנו להחליף בטחינה אבל נאמר לנו שזה בתוספת תשלום אז ויתרנו.

 

לקינוח רציתי לנסות את הפנקייקים שעליהם רוזי המליצה. ברגע האחרון ראיתי שניתן להזמין גם מנת מיני פנקייקס וזה אכן מה שהזמנתי. מזל שלא הזמנתי את המנה הגדולה. גם את המיני לא הצלחתי לסיים מרוב שהייתי מלאה.

 

הפנקייקס היו פנקייקס היו עם אוכמניות והיו ממש מעולים. תודה רוזי

לסיום הבחור קיבל את האספרסו שכלול בארוחת הבוקר שלו בכוס רגילה של קפה הפוך (שזה כבר מוזר לכשעצמו), וטען שהאספרסו שרוף.

 

אז אם כן, החטא הוא ההליכה אחרי העדר והעונש הוא ארוחה אחת טובה וארוחה שנייה שממש לא.

האבסורד הוא שהארוחה שלו עלתה יותר משלי.

 

מי ייתן לי חוויה מתקנת וימליץ על מקום טוב לארוחת בוקר עם אגז בנדיקט?