אחרי שבוע של אוכל אומבריאני מסורתי ומשובח למדי ממש דגדג לי לראות מה שף יצירתי מסוגל לעשות מהמטבח הזה.

על המסעדה הזו קיבלתי המלצה מהמלון שלי (שגובתה גם על ידי איזכור במדריך מישלן). זו לא חוכמה כי מדובר באותם בעלים.

כבר כשנכנסים לחדר האוכל המעוצב והמרווח, וכשמגיע מלצר לקחת את המעיל ברור שהם מכוונים לחווית ארוחה מכוכבת. המון סכום, המון אנשי שירות, תפריט יין מצויין (שאגב - כלל גם כמה מציאות מקומיות במחירים סבירים מאוד לצד יינות גדולים מאיטליה וצרפת), ומחירים של מסעדות מכוכבות.

ארוחה של שלוש מנות ללא קינוח אבל עם כוס יין עלתה כמעט 100 אירו אחרי הנחה של 10 אחוזים.

 

האוכל שהוגש מצליח לשלב באופן מושכל את המסורת (למשל בדמות פרושוטו סופר איכותי שנפרס מול השולחן), עם טוויסטים יצרתיים כגון שילוב של שקדי עגל, Prawns ופטריות פורצ'יני מקומיות.

בכלל, השימוש במוצרים מקומיים איכותיים הביא לשולחן לא רק בשר וכמהין, אלא גם דלעות, מיני פטריות ועשבים וגבינות שהאזור מתברך בהן.

הארוחה שאכלתי היא טעימה, ומעניינת, וכללה מנת ריזוטו מהטובות שאכלתי (עם קוביות דלעת, גבינה כחולה וגרעיני דלעת קלויים). 

לאחר שיחה קצרה עם מנהל המקום, ומהכרות מיום קודם עם הבעלים השאפתניים והמשקיענים, נראה לי שהם שמו לעצמם מטרה לטפס במעלה הדרוג - ולעשות משהו אחר שקשה למצוא שם באזור.

הם עדיין לא שם. הפירה היה חלבי מדי, לא היו קינוחים נטולי גלוטן (אבל היה גריסיני נטול תוצרת בית!!), ומשהו בקבלת וב"שחרור" הסועדים לא תקתק. אבל עם המוטיבציה שלהם, אני מאמין שלא ירחק היום שבו נשמע את שמה של המסעדה הזו בצמרת הפיין דיינינג האיטלקי