חברתי לדייט הציעה אמורה מיו באבן גבירול ואע"פ שלא ראיתי בתפריט איזה בשורה קולינרית האוכל לא היה הנקודה החשובה הפעם ולכן זרמתי.

הוזמנו 2 עיקריות - היא לקחה ציו פאלינו (62) -  פטוצ'ינה בשמנת, מוצרלה, רוקפור וקשקבל.  הוזמן ללא רוקפור.

אני לקחתי  ציה פרנצ'סקה (64) -  חונק כמרים בשמנת, גבינת עזים, ברוקולי ובזיליקום.  הוזמן עם ספגטי במקום החונקי כמרים.

מה אומר - הופתעתי לטובה.  הרטבים היו מצויינים, מאוד קל ליפול לטעמים בנאליים ברטבים על בסיס שמנת אבל זה היה רחוק מזה.
אפשר היה אולי קצת יותר חתיכות שלמות של ברוקולי אבל מלבד זאת היה מעולה ומנות בגודל יפה מאוד.  אני בד"כ לא שובעת ממנות פסטה ואת זאת לא הצלחתי לסיים.

את הפרמזן מגררים לבד שזו עוד נקודת זכות.
לרוויה הוזמנו מיץ ענבים ומיץ תפוזים (הענבים הגיעו בבקבוק זכוכית של פריגת והתפוזים בכוס, כנראה מתרכיז) 12ש"ח כל אחד (מוגזם לדעתי).

השירות מעט מבולגן בדיוק סיימה ארוחה קבוצה גדולה לידנו ובמשך דקות ארוכות סידרו והפרידו שולחנות ונראה היה שכללללל מלצרי המסעדה עסוקים רק בזה כך שחיכינו לא מעט זמן שיגשו לקחת הזמנה וגם אז היינו צריכים להפנות את תשומת ליבו של המלצר (יאמר לזכותו שכמעט עד לסוף הארוחה הוא היה ממש בסדר גמור מבחינת תשומת הלב).

לא מקום שאחזור אליו בעיקר בגלל שאנחנו לא חסידים גדולים של מסעדות איטלקיות, אבל היה טעים ומפתיע.