הביקורת מפורסמת גם אצלי בבלוג

 

 השמועות טענו שעומד להיות סוף שבוע חורפי, התחזיות הראו על גשמים רוחות עננים ברקים ורעמים, חזאי מזג האוויר הראו כל מיני מודלים מורכבים שניסו לנבא מה יהיה מחר, התחזית עשתה חשק רק להישאר במיטה או לכול היותר לצאת ולאכול הרבה אוכל שמחמם את הלב והנשמה. הייתה תוכנית גדולה אבל בסופו של דבר נתנו לרגלים להוליך אותנו למסי אכילה תל אביבי  נחמד.
שישי בערב בהאנוי, מקום הוזמן יומיים מראש אבל הסתפקנו רק במקום על הבר החיצוני הקטן והדי צפוף, הצוות שהתרוצץ מסביב היה נחמד אבל קצת מבולבל ובחוץ ברקים ורעמים שסיפקו אוירה נעימה.
התפריט מציעה מבחר מסקרן של מנות מרחבי אסיה במחירים סבירים, החלטנו ללכת על רוטי מטאמבה (28 ₪) מתוך הראשונות, מרק PHO  עם שייטל (48 ₪) וטופו באטר מסאלה (52 ₪) לעיקריות.
בינתיים הזמנו לשתות גם ברד אננס טבעי (14 ₪) שהגיע מהר עם 2 קשים והיה קריר, מתקתק ומאוד כיף.

המתנה לא ארוכה מדי, המלצר שמסביר את השיטה הדי מטומטמת לטעמי של מנות שיוצאות לפי מה שמוכן (אז למה החלוקה שלכם לראשונות ועיקריות?) ולשולחן מגיע הטופו באטר מסאלה, טופו שטבל ברוטב קרמי של עגבניות אפונה וקשיו ביחד עם תלולית אורז קטנה, הטופו ספג יפה אתה רוטב הפיקנטי חריף שהיה עשיר בטעמים והזכיר את הודו למתחילים, הבעיה היחידה הייתה שהמנה לא סומנה כחריפה ואין שום התייחסות בתפריט למידת חריפות של מנות- דבר שעלול להיות בעייתי למי שלא אוכל חריף, המלצר שמח להציע מלפפונים ויוגורט לצינון החריפות שהיה בדיוק במקום. למעט זה המנה הייתה הצלחה.
המנה שלי הי מרק PHO  שהוא למעשה ציר בקר עם נתחי שייטל דקיקים ואטריות שהוגד בקערה לא גדולה ביחד עם צלוחית של נבטים, עלי בזיליקום וכוסברה ומעט ליים, מערביים הכול ביחד ונותנים לחום המרק לבשל את המרכיבים. הציר היה חביב אבל בלי טעמים עמוקים או מסעירים, האטריות היו פשוטות מהסוג שניתן לקנות בכול סופר כעת, הבשר די נעלם ורק תוספת של סויה וצ'ילי נתנו קצת יותר אופי למרק, איפה הוא ואיפה הקערות העצומות ועשירות הטעמים והבשרים של מסעדות ווייטנאמיות ברחבי העולם? המנה לא הייתה רעה אבל פשוט לא עשתה את העבודה עד הסוף.
רק לקראת סוף המנות העיקריות הגיע גם הרוטי שהיה כבר מיותר בזמן הזה והיה מאוד מאכזב- מנה קטנה של צאפטי ממולא בתרד וכוסברה שהיה יחסית גס והרבה יותר מדי יקר יחסית לתמורה.
בסך הכול ארוחה נחמדה עם פוטנציאל שלא ממומש עד הסוף,המקום מציע מבחר חביב שאולי פעם הבאה עם בחירה שונה של מנות יתגלה הפוטנציאל.142 ש"ח וציון 8 בסולם הדוקטור.

לקינוח החלטנו לטייל קצת ברחובות נווה צדק בערב החורפי, הסתובבנו וחיפשנו מקום לקינוח והחלטנו להיכנס לזאזו לכוס יין וקינוח קטן, החורף הוא התפאורה המושלמת לבר יין קטן וחמים עם מוסיקה אוריינטלית וקצת רועשת מדי ותפריט יינות מעניין אבל יקר- מדוע כוס בסיסית של יין לבן מיקב ישראלי צריכה לעולת 45 ₪ ומעלה? מתפריט האוכל החלטנו ללכת על קאפרזה שהמלצרית טענה שהיא מתוקה ו-2 כוסות של יין לבן פלם בלאנק שנמזג בנדיבות והיה מרענן ופירותי .
אחרי המתנה קצת ארוכה הגיעה גם הקאפרזה בצורה של 4 ברוסקטות יפות עמוסות במוצרלה , עגבניות שרי בשרניות, עלי בזיליקום שלמים ורוטב בלסמי מצומצמם שהיו בהחלט מתקתקות וליווי יפה ליין וקינוח לערב מעולה- סהך החשבון יצא סביב 130 ₪ (45 שח כל כוס יין ועוד כ-40 ₪ לקאפרזה) וזאזו התגלה בהחלט כבר יין חביב אך יקר, ציון הדוקטור – 7 .

ביום שבת הסתובבנו ברחבי תל אביב וצדנו תקליטים , השלל הפעם היה מגוון במיוחד והוא נע החל מחוזליטו , דרך לו ריד וקינג קרימזון עד זאקיר חוסיין והפסקול של תהילה , אחרי בירה בהודנא בה התרחש היריד השבועי החלטנו ללכת לאכול משהו קליל והחלטנו לפקוד את הטאקרייה.
יש קסם מיוחד בטאקרייה, משהו זרוק אבל מתוקתק, התחלנו עם צלחת נאצ'וס שהגיעה עמוסה בשמנת חמוצה, גוואקמולה, חלפיניו מוחמץ והרבה גבינה מותכת ונאצוס טובים, סלסלת עגבניות בצד שהייתה מיותרת והרבה שמח, ארבע אנשים ניקו את הצלחת עד תום והזמינו ישר עוד סיבוב, הזמנו גם טאקו צמחוני שהיה עמוס כול טוב והתפרק בידים בצורה מלוכלכת וטובה.
לקינוח- צורוס טובים עם מטבל ריבת חלב ושוקולד ממכר ואוריאו מטוגנים שהיו כיפים כרגיל למרות שמפעם לפעם ההתלהבות מהם יורדת.
ארוחת שחיתות לא מחייבת של 2 נאצו'ס, טאקו, אוריאו וצורוס ופעמיים שליש בירה יצאה 190 שח לארבעה אנשים וכרגיל הטאקרייה מתגלה כמקום כיף לכל מזג אוויר, 9 בציון הדוקטור.