בנסיעה מנשר חזרה לכיוון המרכז עצרתי בקניון שעל הכביש ביקנעם. היו מספר אפשרויות בנאליות ופתאום ראיתי שלט של דיאנא.

בגלל ביקורים קודמים שלי בדיאנא בנצרת התחלתי לפתח ציפיות לארוחה טובה. מה רבה הייתה האכזבה. אוכל בינונית, שירות נוראי ושן אחת שניצלה.

התיישבתי על הבר. הברמנית הייתה הכל חוץ משירותית (ואני הייתי היחיד שישב על הבר כשהמסעדה חצי מלאה). בירכתי אותה לשלום והיא הסתכלה עליי במבט של "למה לעזאזל אתה נחמד ומה אתה רוצה" ולא הגיבה מלבד הנחת תפריט. נו מילא.

הזמנתי עסקית ב-69 ש"ח שכללה מספר סלטים קטנים (זכור לי שני סלטי של חצילים - נחמדים, סלט סלק לא אכיל, סלט כרוב בנאלי ברוטב אסיאתי, סלט עם שני סוגי שעועית - נחמד וזהו). בגלל טעות שאני עשיתי בהזמנה קיבלתי גם חומוס על חשבון הבית (החומוס היה טוב כמו חומוס של מעדני מיקי...). יחד עם הסלטים הגיע פיתה אחת. לא טרחו לשאול אותי אם אני רוצה עוד פיתה כשסיימתי אותה.

לעיקרית הזמנתי קבב עם צ'יפס. הקבב היה טוב (תיכף נגיע למה הסתתר בתוכו), במידת עשייה מצויינת, אבל חסר בו קצת תיבול לטעמי. הצ'יפס היה תעשייתי להפליא ולא מעניין. יחד עם הקבב הוגש בצל עם סומק, מיותר לחלוטין בעיניי.

בזמן אכילת המנה העיקרית הגיעה הברמנית, הניחה קיסמים ומגבון ושאלה האם הכל בסדר. בטרם הספקתי לענות, הסתובבה ונכנסה למטבח...

ואז, הגיע השיא של הארוחה. באחד הקבבים הסתתר מעין חוט מתכת כמו חוט תיל אבל קצת יותר דק ובאורך של כ1.5 ס"מ. החלטתי לא להעיר מייד מכיוון שלימיני חיכה אדם לפיתה שהזמין. בגלל אירוע החומוס הנ"ל גם החלטתי לחכות עד אחרי שאקבל את החשבון ואז להעיר לברמנית על העניין.

אחרי שקיבלתי את החשבון, פניתי לברמנית והראיתי לה את חתיכת המתכת. תגובתה: נהמה והרמת כתפיים בצורה של מה אתה רוצה ממני? בשלב הזה חשבתי לבקש את המנהל של המסעדה שראיתי שמסתובב, אבל החלטתי פשוט לקום וללכת (וייתכן שבכך שגיתי).

לסיכום - לא אתקרב יותר למקום שמעסיק עובדים שכל כך מזלזלים בלקוחות שלו, בטח כשהאוכל לא שווה את זה