חבל שלא מצאתי תירוץ... כי אני מעדיף בכל זאת מקומות שאפשר לאכול בהם יותר מאוזן. ניסיתי איכשהו להסיט אותם בדרך לטובת הקציצות של סוהם אבל לא עזר.
מסתבר שיש להם קטע של המבורגרים מרחבי העולם. היום היה את היווני. הסקרנות המובנית שלי לנסות דברים "אחרים" הביאה אותי לקחת את השילוב הדי בלתי אפשרי של ציזיקי והמבורגר. לתומי חשבתי שהציזיקי מוגש בצד, אבל הסתבר שהוא הגיע על הלחמניה כאילו היה איזה רוקפור. כך נוצר שילוב הזוי של המבורגר מצד אחד. ציזיקי במרקם גבינתי עם מלפפון מהצד השני. יש קשר? אין קשר. אז הפרדתי.
רמת צליה ביקשתי מדיום רייר. מישום מה המלצר שמע מדיום וול. לקחו חזרה. אחרי שלושים שניות חזרו עם המבורגר אחר. את רמת הצליה שלו אני לא מסוגל אפילו להגדיר. חלק הרגיש קצת יותר ממדיום. חלק קצת פחות. זה היה כאילו הרגע הגיע איזה מישהו עם המצאה מהפכנית: משהו שהוא כמו מיקרוגל אבל של טיגון. מכשיר שיכול לטגן בשר לכל רמת צליה בעשר שניות, אבל זה עדין בשלבי פיתוח אז זה עוד לא ממש עובד טוב.
לזכותה של המלצרית היא שאלה אם בסדר המדיום רייר. אמרתי שזה לא מה שציפיתי אבל שאני אסתדר עם זה. האמת שזו היתה קציצה מאד לא מחמיאה, בטח שלא מבחינת מרקם וגם לא מבחינת הטעם קציצה גסה וחסרת חן, רחוקה שנות אור מהארטבורגר הקלאסי (וזאת למרות שגם בהמבורגר הזה, לפחות על פי התפריט, משולב כבש יחד עם הבקר, כמו בארטבורגר). את החצי השני של הלחמניה, זה עם הציזיקי, אכלתי בנפרד והוא דוקא היה סביר בפני עצמו. אבל ביחד... שני עולמות שונים.
כתוספת לקחתי מה שנקרא שבבי בצל. כן אני יודע שזה נשמע מוזר שחמש דקות לפני מוזס אני רוצה משהו "מאוזן" מבחינת אבות המזון ופתאום אני הולך על שני הדברים אולי הכי שמנים מהתפריט. אבל העניין הוא שאם אני כבר נכנס למקום כזה - אני מעדיף לאכול את האוכל של המקום, ולא להתחיל לנסות כל מיני קומבינציות מהתפריט כדי לצאת בזול (חוץ מאשר בתקופות שאני באמת רוצה לרדת קצת ואז אני אעשה גם שמיניות באויר כדי לצאת ב"זול"). אבל בכללי כדי לצאת בזול אני מעדיף לא ללכת למקומות האלה בצהרים בכלל, ובדרך כלל אני דוקא מצליח לא רע. הפעם כאמור גררו אז לא השאירו ברירה.
אבל כנראה שבכל זאת אלת הבריאות החליטה להשתדל בשבילי, כי יצא ששבבי הבצל האלה שפינטזתי שיהיו כמו החלת בצל של הבלאק סטיר בתקופה שעוד היו אחד מהפיבוריטים שלי (רגע לפני שהתקלקל להם השייקר של המשקאות ומאז התחילה הנפילה גם בבשר) היו חתיכות בצל בבלילה שמנונית חצי מפורקת ומאד לא מעוררת תאבון. ויתרתי אחרי שתי טעימות.
שוב לזכותה של המלצרית היא החליטה שהם רוצים לתת לנו קינוח. זרמנו עם ההמלצה שלה - קרם ברולה. גם הוא הגיע אחרי זמן די קצר כך שכנראה מדובר במשהו שהכינונו מראש. שני ריבועים אחד על השני שמעליהם חתיכות אננס שהעפנו הצידה כי מה הקשר. אם מתעלמים מכך שזה רחוק מאד מברולה קלאסי מבחינת "מצב הצבירה" והקונספט של ההגשה - אז סך הכל מדובר על קינוח חביב. לא נותן את ההנאה השלמה שיש בברולה קלאסי כשהסוכר עוד קצת חם מלמעלה, אבל לפחות זה הוציא אותי משם עם טעם יותר טוב בפה, אבל גם עם החלטה די נחושה להטיל וטו בפעם הבאה שמישהו יציע את המקום.
שני ביקורים לא מוצלחים שם הספיקו לי.
ולחשוב שלפני שנים הסניף המקורי היה המקום המועדף עלינו להמבורגר...