נזכרנו מאוחר מידי להזמין מקומות לרפאלו, הקבועה שלנו, ולא היה מקום פנוי לפני תשע וחצי אז החלטנו לתת צ'אנס ולנסות את "ששון" עליה אני שומעת דברים טובים כבר זמן רב.
 לאחר חיפוש חניה של כחצי שעה (דבר נדיר ביותר בחיפה) והליכה קצרה בקור וברוחות הגענו למקום. לשמחתנו היה מחומם היטב, המוזיקה סבבה אבל קצת צפוף. התפריט נראה מאוד מסקרן והתלבטנו מאוד מה להזמין.
  
אז מה הזמנו:
לראשונה:
פרושוטו וקפרזה – פרושוטו משוק טלה, גבינת מוצרלה, עגבניות, קרם בזיליקום שמן זית ובלסמי
הגיע עם לחם זרעי כוסברה חמים וטעים. הייתה נהדרת כהתחלה אם כי אין הרבה לכתוב עליה, חומרי גלם טובים-מנה טובה.

 
לעיקריות:
הבחור לקח פיתה שווארמה משייטל עגל ושפונדרה של טלה עם בצל פחמים, חצילים קלויים, טחינה ואריסה. המנה מוגשת בצורה מאוד יפה כשכל מרכיב מגיע בנפרד, אני אוהבת להרכיב בעצמי את המנה אך הבחור פחות אוהב את הרעיון. באופן כללי אמר שטעים אבל כשווארמה זו של במבינו (עוד קבועה שלנו) לוקחת בגדול.
אני לקחתי טורטליני מוצרלה בחמאת עגבניות לחות, בזיליקום ופרמז'ן שהייתה מצויינת. הפסטה הרגישה טרייה ובושלה כהלכה, לא "שחתה" ברוטב שהיה עדין והתאים למילוי המוצרלה. למרות שלא נראה ככה מדובר במנה גדולה ומאוד כבדה, אני הצלחתי לסיים בערך חצי. 

לקינוח:
אחרי התלבטויות הוחלט על כדור המרנג- כדור פריך של מרנג שוויצרי במילוי קרם אנגיילז ומסקרפונה, גלידת וניל וקולי פטל. קודם כל מדובר במנה מעניינת ויזואלית וכמובן כיף לשבור את הכדור, מעבר לזה היה מאוד טעים ולא כבד מידי- סיום ראוי לארוחה.
 
לאורך כל הארוחה השירות היה בסדר, כשהגענו היה יחסית ריק ושאלו אותנו כמה פעמים תוך זמן קצר אם נרצה להזמין, לא יודעת אם ניסו ללחוץ או שהמלצריות היו משועממות אבל זה היה קצת מעצבן.
על כל המנות ובתוספת קולה, כוס יין ושני צ'ייסרים השארנו שם 298 ₪ לפני טיפ, בהחלט נחזור.