אמנם עוד לא השרשור השבועי אבל הנה סנונית ראשונה מהסופ"ש.

 

חודש הבא אני והבחור יוצאים לחופש ואני משאירה את הכלבלב בפעם הראשונה בפנסיון, לכן החלטנו לנסוע ולבדוק פנסיון שהומלץ לי. כיוון שהיה מדובר בנסיעה ארוכה, החלטנו בדרך חזור לעצור לצהריים והפור נפל על ג'וז ודניאל בבני ציון. הזמנתי מקום ביום רביעי והודיעו לי במעמד ההזמנה שהשולחן יהיה שלנו לשעתיים. נו מילא. 

 

המסעדה עצמה ממוקמת במקום מאוד יפה והמסעדה עצמה מאוד יפה. החסרון המשמעותי של המקום הוא האקוסטיקה שלו - כאשר המקום מלא כפי שהוא היה היום, שומעים המולת סועדים בעיקר. השירות היה יעיל, אדיב ועל פניו מנסה לפעול על פי כל כללי הטקס, בפועל, לא תמיד מצליח לו (ואם נהיה קטנוניים, הגישו לשנינו שתייה מאותו הצד כשישבנו זה מול זו, אבל זו באמת לא בעיה, סתם נודניקיות שלי). מה שקצת ביאס אותי בגזרת השירות הייתה תחושה מעט גרידית של המלצר ששירת אותנו. אני לא חושבת אבל שמדובר במשהו שהוא עקבי למקום כולו. למה הכוונה? המלצר הציג את הספיישלים ללא מחירים ולמרות שהם דומים למחירים של שאר המנות, ראוי לציין אותם. הסיבה שראיתי את המחירים היא כי על הלוח בכניסה יש את רשימת הספיישלים ובדרך לשירותים ראיתי אותו. בנוסף, במהלך הזמנת המנות התברר שאחד המרכיבים מכיל חזיר (שהבחור לא אוכל) ולכן שינינו מנה, די היינו סגורים על חלופה אבל לפני שהספקנו להגיד לו מה היא, הוא קפץ והמליץ לנו על פילה הבקר - המנה היקרה ביותר בתפריט בהפרש ניכר. that said גם המלצרים שעברו סביבנו וגם מי שנראו כמו אחמ"שים או מנהלים כולם היו קשובים וידעו לתת מענה הולם לא רק לנו, אלא גם לשולחנות סביבנו. כך, ראיתי את אחד המנהלים מרים צעצוע שנפל לתינוקת מתחת לשולחן האוכל של ההורים - מחווה יפה בהחלט.

 

לראשונה חלקנו אורקייטה - פסטה קטנה (בצורת אוזניים כמו שהמלצר הגדיר) עם רוטב של דלעת, חמאת מרווה ואגוזי לוז. המנה טובה מאוד, לצערי מרבית הטעמים העשביים שהרגשנו היו דווקא פטרוזיליה ולא מרווה (שמצאתי ממנה עלה אחד).

לעיקריות בחרנו את השוק אווז קונפי - המנה הייתה טעימה מאוד, הפירה מפנק מאוד, לא בטוחה שהרגשתי שם תפוחים. הבעיה העיקרית עם השוק, למרות היותה טעימה ולמרות שחיסלנו את כולה היא שהיא לא בושלה מספיק. קונפי כמו שאני מכירה אותו גורם לבשר פשוט לזלוג מהעצם כמו חמאה, בפועל זה לא קרה כאן.

המנה השנייה שהזמנו הייתה מנת כבדים על פירה עם צימוקים ובצלים בטאבון - המנה הייתה מאוד טעימה, באמת אחת מנות הכבדים הטובות שאכלתי אבל גם היא לא חפה מבעיות - הרוטב היה קרמלי מדי מה שגרם לכך שהוא התחיל להתגבש מעט בחלקו והיו בו פניני קרמל דביקות וכן רמת העשייה של הכבדים הייתה לא אחידה. מרבית הכבדים היו עשויים מעל המידה שאני אוהבת אבל סביר להניח שהיא מידה שתהיה נוחה לרוב אוכלי הכבד (עשוי אבל עדיין מעט אדמדם בפנים, כלומר לכיוון של MW) אחד או שניים מהכבדים היו עשויים פחות - אדמדמים ונמסים בפה, בדיוק האופן שבו אני אוהבת את הכבד שלי, חבל לי שלא כל המנה הוגשה באופן הזה (ואני בטוחה שאם סועד אחר היה נופל עליהם, הוא היה מוותר עליהם או מחזיר את המנה).

 

לקינוח חלקנו את ה bread pudding שעשוי מעוגת שוקולד שמרים ועליו בוטנים וסורבה שוקולד - בחיי שזה קינוח מושלם. מילה רעה אחת אין לי להגיד עליו.

 

במהלך הארוחה שתינו סנגריה חמה שהייתה מספק מאוד.

 

סך הכל 331 שח לפני לארוחה טעימה מאוד באווירה טובה - רואים שעושים שם משהו טוב ומושקע. כן, אני קצת קטנונית אבל אני מאמינה שעם קצת יותר תשומת לב המקום יכול להיות אפילו טוב יותר.