ובכן, ימים יגידו.

אני אופטימי, או  יותר נכון רוצה  מאוד להיות אופטימי, השוק  בחיפה היה מעצמה בזמנו, מחירים זולים, מגוון תוצרת חקלאית  ושפע של טיפוסים, עם השנים תלפיות עומד מבוייש בצד כמו ילד נבוך ומביט בפנים מכורכמות בהצלחה של מסעדות השוק בכרמל ובמחניודה,

לפני כשבועיים בחור תל-אביבי שעבר לפני כמה שנים לחיפה ושימש הברמן בפאב הדיוק ואף ניהל את המקום החליט לקחת חנות לא גדולה ברחוב סרקין מול ההוא שמוכר עוגיות בקרטונים כאלו עם נייר צלופן מלמעלה.

 המקום שלו ממש חמוד, מעוצב בעיצוב חמים ובייתי, על התקרה יש מאוורר של פעם, מאוורר שזכור לי מסרטי הבלש באמריקה של  המפארי בוגרט, שידה לבנה תלוייה על הקיר וכמה בקבוקי אלכוהול ניצבים עליה, פטריית-חימום ניצבת לטובת הסועדים בערבים הקרירים משהו של חיפה,

 ממה שהספקתי לאבחן המקום הוא מין מיני מפגש להיפסטרים של חיפה, אולם בערבים הבנתי שגם בעלי הבסטות אוהבים לשבת שם לנשנש משו קטן וללגום בירה צוננת,

היום כאמור הגעתי לשם כבר דיי שתוי אבל בכל זאת נכנעתי לשני שלישים של " לוונבראו", כמו כן כובדתי בצ'ייסר מפנק של ערק כליווי מתבקש לברבוניות,

יש שם לוח  ירקרק עם מנות היום, אילן הציע לי בבוהריים:

חאצ'פורי, חינקלי שזה כיסונים  גרוזינים סטייל דים סאם, עזבו אתכם מגיאורגיה עבורי זו  גרוזיה:)

 בתפריט היה גם לובליאני   או לוביאני, שזה דומה לחצאפורי אולם עשוי משעועית, כמו כן הוצע לי ברבוניות כבושות בשמן-זית ומשהו שנקרא: אביסלע בגט נראה לי, מין חצי ג'בטה עשוייה היטב בתנור עם גבינת פטה ופסטו,

לי בא טוב החאצפורי על הבקר, המאפה יצא חם במידה הנכונה, הבצק היה עדין עדין, עדין כמו קרואסון שעשוי כהלכה, מילוי טוב של גבינה טעימה והכי חשוב לא נוטף שומן, שטפתי עם בירה את החאצפורי,

בהמשך טעמתי את הברבוניות הכבושות שיצאו ממש טוב, עדינות, מלח גס הוסיף  להם המון וכמובן ערק בכלל שידרג את המנה הזו,

עוד בירה קטנה לדרך ונפרדתי מהברנש באיחולי הצלוחה למקום החדש,

נודע לי ממנו שבקרוב אמורה להיפתח בשוק עוד מסעדה קטנה שתתבסס על פסטה  טרייה וכן צפוי להיפתח אפילו בר,

 משום מה יש לי הרגשה שלמרות הקושי בלספק את גחמות החיפאים לשוק תלפיות עדיין יש עתיד,

אגב, הבחור עם הרכב מסחרי שמוכר ירק עדיין שם וכן יש ברשותו לאושטיאן,

נקווה לפריחתו המחודשת של שוק תלפיות, אולי בעתיד הוא יעמוד  בקו אחד עם השווקים האחרים שציינתי בפתיח