לפני מספר חודשים ביקרתי ברפאל בשעות הערב וכתבתי פה על הביקור. ההתרשמות שלי מהביקור היתה ככה ככה. המחירים היו גבוהים, והאוכל שקיבלתי- בחלקו לא הצדיק את המחיר הגבוה. בעיקר קשה היה לי למצוא את הנגיעה הייחודית של מסעדת שף במנות הראשונות והאחרונות, שתצדיק את המחירים הגבוהים. יחד עם זאת, לאחר דיווחים טובים ששמעתי לאחרונה על הארוחה העסקית בסופי שבוע, החלטתי לחזור לביקור נוסף במסעדה.
הגענו ביום שישי בצהריים לארוחה העסקית. מחיר העסקית 130 שקל לאדם. היתה אווירה נעימה, רואים את הים. מבחינת אווירה, לדעתי נעים פה יותר בצהריים מאשר בערב.

מה אכלנו?

פתיחה

תחילה קיבלנו את הלחמים המצוינים של רפאל , עם שמן זית נהדר ובלסמי הממכר.
גם הפוקצ'ה המפורסמת הגיעה. פריכה, אוורירית, מתובלת במלח גס ושמן זית. טעימה עד כאב. אין פוקצ'ות כאלה.

ראשונות

המנות הראשונות התחילו לזרום לשולחן. כל המנות הראשונות בעסקית סוף שבוע מוגשות לשולחן. מדובר ב-11 מנות ראשונות, (מתוכם קיבלנו 10, על הגרבדלקס ויתרנו)

התחלנו עם סלט עלים, לבבות אנדיב ועגבניות עם גבינה צפתית. איזה סלט. עשיר, טרי, מתובל בשמן זית ובלסמי נהדרים, וכלל גוש גבינת עזים נפלאה. הכי פשוט שיש, הכי טעים שיש. נהדר.

הלאה: היה גם חומוס. חומוס, במסעדת שף? כן. אצל רפי כהן. חלק, סמיך, עם טעם עמוק ומובחן. הוגש עם קצת שמן זית, לימון ועגבניות טעימים, אבל לא באמת היה בהם צורך. לרגע חשבתי לשאול את המלצרית אם אפשר לקחת הביתה במשקל.

פול לבן מבושל עם שמן זית, עגבניות צבעוניות ופלפל חריף היה סמיך, עשיר וטעים. אני לא כזה חובב פול, ובכל זאת הוא היה טעים מאוד.

חציל בלאדי שרוף עם לבנה עזים ועגבניות כלל לבנה טובה, חמצמצה מתקתקה (לא לבנה של סופר, טעים בהרבה) וחציל צרוב היטב, עם טעמי גריל טובים.

היה גם חיטה ירוקה וכרוב שחור עם עגבניות טריות ופרמזן מיושן, 2 סיגרים פריכים, בעלי מילוי עשיר, יותר טובים מהפעם הקודמת שהייתי פה. (אם כי במחירי הערב, אין סיבה לשלם 68 שקל על 4 סיגרים). שעועית בובאס בתרד, ותפוח אדמה עם ביצים במיונז וזוקיני וכרישה היו סטנדרטיים. הקישוא במילוי אורז ובשר טלה היה היחיד שקצת אכזב, בגלל המילוי שהיה קצת אנמי והיה חסר נוכחות מספקת של האורז וגם של הטלה.

מכל הראשונות+ הפוקצ'ה כמעט ושבענו. הרוב היה טעים, השפע אדיר, וחומרי הגלם והביצוע כמעט ללא רבב. גם מחצית מזה היה מספק בהחלט.

עיקריות

לקחנו שיפוד נתח קצבים עם מח עצם, בצלי פנינה, ירקות צלויים ויין אדום ובצד תוספת פירה. הבשר היה עסיסי, טעים מאוד, רך אבל לעיס, במידת עשייה בין מדיום למדיום רייר (ביקשנו קצת פחות ממדיום וזה מה שהיה). היין האדום בקושי הורגש אבל לא באמת היה בו צורך. מח עצם היה במרקם ג'לטיני וממש לא מוצלח (פעם ראשונה שאני טועם), אבל בנוסף היו ירקות שורש טעימים מאוד שקישטו את הצלחת וגם פירה היה. מנה אדירה.

סינטה עם ירקות שורש היתה מנה נוספת (הוספנו 35 שקל למחיר): בביקור הקודם ברפאל הזמנתי גם סינטה, שהיתה מצוינת. והפעם? כמעט אותו דבר. הנתח הגיע לוהט, עבה, עשוי כנדרש (מדיום), מתקתק, בעל טעם עז. היה בסטייק מעט פחות רוטב מפעם קודמת, אבל זה היה דומה מאוד למה שאכלתי אז. סטייק פשוט מעולה. גם פה היו ירקות שורש נפלאים ופירה. מנה אלוהית.

קינוח

לקינוח בקושי נשאר מקום, ובמעט שנשאר חלקנו מילפיי (48 שקל) שהיה טעים ומוצלח. הבצק היה פריך, מתפצפץ בפה, עם קרם הפטיסייר מצוין, וגלידת קרמל טובה בצד. אפשר היה להוסיף למנה טעם פירותי כמו תות או רוטב תות אבל נהנינו גם ככה.

שורה תחתונה: זו היתה ארוחה שביחס למחיר שלה- היא היתה מעולם אחר. החשבון יצא 343 שקל, וכלל הרבה יותר מדי אוכל, שהיה מספיק גם לעוד אדם או שניים אפילו. קשה לי לחשוב על מסעדה שניתן לקבל תמורה דומה במחיר הזה. אם בערב יצאתי מעט מאוכזב מהתמורה, הרי שבצהריים זה אחרת לגמרי. כמות האוכל עצומה והכי חשוב, מאוד מאוד טעים. גם השירות היה מעולה וללא דופי. ארוחת צהריים יותר מנהדרת. יוצאת דופן.