לאחר בוקר עצל במלון שכלל רביצה, אכילה ושוב רביצה, יצאנו בצהריים להליכה דרך נווה צדק ולכיוון שוק הכרמל. השוק עצמו הרבה יותר קטן ממקבילו הירושלמי. משיטוט לא ארוך ברחוב הראשי של השוק המקומות שאליהם שמנו לב היו: חנות גדולה של ניצת הדובדבן, המכולת הסינית, מזרח מערב, חנות בה מוכרים תה וקפה וכמות חריגה של דוכנים המוכרים כנאפה. בפעם זאת היינו מלאים מדי מכדי לטעום מדוכני האוכל שבשוק – ננסה בפעם הבאה.
המשכנו לשוטט כאשר הגיעה שעת ארוחת הצהריים ובאורח פלא מצאנו את עצמנו במזנון – סניף קינג ג'ורג'.
זאת הפעם הראשונה שאנחנו טועמים ממפעלותיו של אייל שני. הצטרפנו למחנה הטוען שמעבר לכל מה שמסביב הוא פשוט עושה אוכל ממש טעים.
אנחנו לקחנו את המנה "ים יבשה" שתואר כ "פיש אנד צ'יפס" של המקום: הפיתה עבה, בשרנית, מושלמת למילוי עשיר. בתוכה הוכנסה כמות די יפה של דג לבן בעל טעמי צליה טובים ברוטב איולי ותפוחי אדמה מטוגנים. מנה מדוייקת. ישבנו ליד מדפי הכרוביות, שורות שורות של כרוביות קטנות צלויות בשלמותן. הכרוביות ניצחו והזמנו אחת. אכלנו הכל, כולל הגזע והעלים הירוקים.

המזנון- קינג ג'ורג' 30   

 השוטטות הרבה באותו יום כמעט וגמרה את מאגרי האנרגיה שלנו ונאלצנו למלא מחדש את המצברים. שמענו שמועה על מקום שייתן לנו בדיוק מה שאנחנו צריכים – COOKEEZ. זהו עוד מקום עם קונספט, סנדביץ' גלידה: שתי עוגיות אפויות במקום לבחירתך וביניהם גלידה, גם כן לבחירתך. בעצם אליך לעשות שלוש בחירות גורליות שיקבעו את איכות המנה ולכן יש לבחור בקפדנות ומחשבה. נבחרו סנדביץ' 1: שיבולת שועל מייפל פקאן. שוקולד ציפס טופי פקאן. גלידת בצק עוגיות. סנדביץ' 2: שיבולת שועל מייפל פקאן. שוקולד לבן קוקוס. גלידת קרמלח.
הרעיון יפה ומאד טעים, אך בשל העובי הרב של השכבות קשה לאכול את הכל כסנדביץ'. מומלץ להעזר בכפית.
העוגיות היו מעולות, בעיקר השיבולת שועל. גלידת בצק עוגיות מעט מאכזבת בגלל מיעוט בצק עוגיות.

COOKEEZ – דיזינגוף 116

קפצנו לפלה דה תה, בוטיק תה ברמה מאד גבוהה. מה שאהבנו שם הוא שניתן להריח בצורה נוחה את כל תערובות התה המעולות שלהם. חווית תה ברמה אחרת, כולל המחיר.

Palais des Thés – דיזינגוף 131

תחנה אחרונה היא חנות השוקולד קרדינל. בחרנו להתמקד בדפי השוקולד (למרות שהפרלינים מאד יפים) ובחרנו לנו ארבעה טעמים: לימון ירוק, חמאה מלוחה, צ'ילי ומלח וניל.

קרדינל שוקלטרי – אבן גבירול 60

הפתעה נעימה בדרך חזרה הביתה. מצאנו את מה שחיפשנו ולא מצאנו ביום שישי. דוכני האוכל הפיליפיני בתחנה המרכזית.
בסופי השבוע (כולל יום ראשון) חנויות המזון לממכר אוכל פיליפיני בקומה הרביעית פורשות שולחנות מחוץ לחנויות ומוכרות מגוון רב של אוכל מוכן. בשל חוסר ידע מוחלט באוכל פיליפיני הסתמכנו על המלצות המוכרות והצטיידנו במגוון מאכלים מתוקים ומלוחים:
לחמניות באו מאודות במילוי עוף מתקתק, מגיע עם רוטב שזיפים – הלחמניות בעל ריח וטעם עמוק וכמעט משכר של שמרים ושילוב העוף עם המתוק הרגיש מאד מתוחכם.
Special palabok – המנה נראית מאד מגרה לעין, נודלס אורז עם רוטב כתום, ביצה קשה וחתיכות בשר שנראות קריספיות ובצל ירוק. המנה לא קיימה את הציפיות. לרוטב היה מרקם מאד סמיך וטעם מעט מר אך שטוח בעת ובעונה אחת. לחתיכות הבשר היה מרקם קצת ג'לטיני. ובאופן כללי המנה היתה קצת מוזרה לנו.
פאן דה קוקו – לחמניות מתוקות, שוב עם ריח שמרים בולט, מזכיר בצק חלה מתוקה, ממולאות במחית קוקוס מתוקה. יחס המחית לבצק היה יכול להיות יותר גדול. בסך הכל מנה טעימה עם כי לא מאד יחודית.
Ube hopia – מוכתרת בזאת על ידינו כמנת הדגל של המטבח הפיליפיני. עוגיות של בצק חמאה דחוס ממולאות במחית ממותקת של UBE - יאם סגול . יאאם.
(העוגות האלו היו כאלו טעימות שיומיים לאחר מכן הזדמן לנו להיות שוב בתל אביב בנסיבות אחרות וחיפשנו אותן במיוחד, הפעם במילוי של פנדן ושל ריבת בצל. כמו כן, יומיים לאחר מכן מצאנו חנות פיליפינים בירושלים שמוכרת אותם גם כן)
פודינג אורז דביק – בעל מרקם צמיגי שניתן לחתוך ולאכול ביד. טעים אך קצת כבד.
סיגרים מטוגנים במילוי של בננה שלמה/ בשר / ירקות. הסיגר עם הבננה היה עטוף ברוטב קרמל. סיגר הבשר היה ממולא בבשר מעט מוזר, התגובות לגביו היו חלוקות.  
לסיכום:
תודה רבה לכל חברי הפורום שהמליצו לי, זכינו לטעימה קטנה מההיצע הקולינרי הרב והמעולה של תל אביב, שלא נפל כמעט מאף עיר שביקרנו בה בעולם (טוקיו ופריז אסייד).