ה-wine bar בגלגולו הקודם, היה המקום האהוב עליי לארוחת ערב בעיר. משהו באווירה החברותית ובאוכל הטעים היה מאוד מדויק מבחינתי (ומודה שגם לאחר כמה ביקורים, נוצרה חברות קלה עם הבעלים, וזה כמובן גם השפיע ללא ספק).

הרבה זמן נמנעתי מלבקר בגלגול החדש של המקום, בלי באמת סיבה ממשית, וחוץ מחצי ביקור בשבוע האוכל הפולני, לא באמת אכלתי בו.

 

עכשיו, כשהמקום החליף שם ותפריט, ואחרי שבשבועות האחרונים שמעתי דברים טובים מכל מיני כיוונים, הגענו לארוחת ערב מוקדמת, אני ועוד שלושה חבר וחברות, וישבנו על פינת הבר.

את האוכל של יאיר יוספי לא יצא לי לאכול באלבה והייתי סקרן.

 

מכיוון שאנחנו מאוד אוהבים לחלוק מנות, שמחנו לגלות שחלק גדול מהתפריט נטול גלוטן גם ככה (כדי שנוכל לחלוק עם amirhir), ועוד יוצר שמחנו לגלות שמוכנים לגלות גמישות רבה גם במנות אחרות ולהגיש אותן עם תוספות שונות, ואפילו לאלתר לנו תוספות במקום, אם נרצה בכל זאת את אחת המנות שמכילות גלוטן. באמת נחמד וראוי להערכה. כך יצא שבעצם את כל המנות שהזמנו יכולנו לחלוק ביחד בדרך זו או אחרת, וזה משמח מאוד.

לצערי, שכחתי לקחת או לצלם את החשבון, אז אני לא זוכר את המחירים של המנות, וגם יכול להיות שלא אזכור את כל מה שהזמנו. אולי חבריי לארוחה יוכלו לעשות השלמות בהמשך.

 

הזמנו מנות בסבבים של 2-3 מנות ביחד, ומשכנו את הארוחה לאורך המון זמן.

ראשון הגיעה לשולחן מנת טרטר בקר, שהיתה המנה המאכזבת היחידה בארוחה. הבשר לא היה רע, אבל המנה היהת חסרת תיבול כמעט לחלוטין, ודי חסרת טעם. בהמשך ראינו שמנות הטרטר יוצאות קצת אחרת מאיך שקיבלנו אנחנו, אז כנראה שהיה פה איזה פישול חד פעמי. מזל ששאר הערב מחק לגמרי את הזכרון של המנה הזו.

מנת קריספי תמנון עם תפוחי אדמה היהת נהדרת ממש, עם חתיכות נהדרות ובהחלט קריספיות של תמנון רך, שטעם החריכה ניכר בו היטב. תפוחי האדמה היו מעולים גם הם, עתירי שום ופריכים. מנה באמת כיפיית.

כשרצינו להזמין את מנת מרק הדגים, נאמר לנו שנוכל לחלק אותו לקערות אישיות, אם נרצה, כך שהזמנו שתי מנות, שחולקו כל אחת לשניים. המרק היה נהדר. סמיך, עשיר מאוד, עם לא מעט מולים ונתחים גדולים למדי של פלמידה. כל אחד מאיתנו קיבל גם פרוסת בגט עם כמו נדיבה למדי של רוטב רואי שהיה מעולה, ו-AMIRHIR קיבל רק את הרואי ללא הלחם. בערב חורפי וסוער כמו זה שיצאנו בו, המנה הזו היתה מושלמת.

היו גם פילה שלם של פלמידה על פירה סלרי מצוין, סלט קפרזה חם-קר שהיה בעצם רוטב עגבניות חם ומאוד עשיר ומתובל עם פרוסות טריות של מוצרלה באפלו ובזיליקום טרי, המבורגר קצוץ מעולה עם תפוחי אדמה פריכים שהזכירות את אלו של התמנון רק בחתיכות גדולות יותר, עם פיסות של בייקון פריך ולא מעט גבינה (גאודה? אני כבר לא זוכר),מנה נהדרת של מוח ושקדים שנצלו על הפלאנצ'ה וקיבלנו על תרד מצוין בשמנת, שהחליף את התוספת הרגילה שמכילה גלוטן (ואני לא זוכר מהי).

בין לבין הזמנו גם מנת לחם כדי לנגב את הרטבים בצלחות האישיות, שהגיע עם מעין רוטב של עגבניות צלויות חצויות, שהיה קצת חריף וממש מצוין. גם ראינו שמנות הסטייקים (שנראו מעולים) מגיעות עם מק אנד צ'יז שנראה טוב וביקשנו לקבל אחד הם ההמבורגר שלנו בתוספת תשלום (בסופו של דבר לא חוייבנו עליו). הוא באמת היה מצוין , לא גבינתי מאוד, אבל בגלל שנאפה בגודל אישי היה בו יחס מצוין של חלקים פריכים לחלקים קרמיים, והוא היה הסיום שלנו לארוחה די עמוסה, כרגיל אצלנו.

 

לקינוח כבר לא ממש נשאר לנו מקום בבטן, וגם זמן לא ממש היה. נאמר לנו מראש שהמקומות יהיו שלנו מ-19:00 עד 21:30 וזה לגמרי מספיק זמן, אבל איכשהו הצלחנו למתוח את הארוחה עד הסוף, ומי שהזמין את המקומות כבר הגיע (זה היה הערב שבוע שעבר של הרוחות והחול, ולשבת בחוץ לא היתה באמת אופציה, אז הפנים היה מלא לגמרי), ולמרות שהמלצרית אמרה שאנחנו יכולים להזמין גם קינוח, לא הרגשנו בסדר להמשיך לתפוס את המקומות למי שחיכה והזמנו חשבון, שאיתו גם קיבלנו טראפלס שוקולד טובים.

יחד עם בקבוק של ריזלינג (אקר האוסטרי? שוב אני לא בטוח שהזיכרון שלי מדויק) שעלה 160 ש"ח והיה קליל ומאוד קל לשתיה, החשבון יצא קצת פחות מ-190 ש"ח לאדם לפני טיפ. אולי לא זול במיוחד, אבל די אמצע הדרך בסטנדרטים של העיר בזמן האחרון, ובעיניי בהחלט לא נורא בהתיחס לכמה שהיה טעים ומהנה.

יש משהו מאוד כיפי בישיבה שם על הבר, האינטראקציה לא רק עם צוות המלצריות אלא גם עם צוות המטבח, בדיוק כמו שאהבתי ב-WINE BAR,  ובהתחשב בכך שכל המנות שהזמנו (חוץ מהטרטר המצער) היו מעולות ממש, אני בטוח כבר אחזור בקרוב, בטח כדי לנסות את המנות הגלוטניות שנמנענו מלהזמין הפעם.