הפעם ביקורת קצרה ולעניין- פשוט כי אין יותר מדי מה לכתוב.
לאחר מחשבה לאיזו מסעדה לצאת הפעם ולאחר שנראה פרסום בפייסבוק וקצת באזז שהיא בבעלות האח למשפחת רפאלי הפור נפל על זינק ביהוד.
התקשרנו בתאריך ה-25.2.15 כדי להזמין מקומות למוצש בשעה 22:00, נמסר שאין בעיה, השארת פרטים וכו׳... ולבסוף המארחת  שאלה כבדרך אגב אם אנחנו מעל גיל 21.
כשנמסר שלא הובהר ש:״מצטערים אך אין כניסה מתחת לגיל 21״.
מועדונים- מובן, ברים- מובן. אך אם מסעדות בכמה רמות מעל כדוגמת מסה ורפאל ״מרשים״ לגילאי 21- להיכנס, למה אתם לא מרשים? הכסף הוא אותו כסף שיוצא מאותו בית דפוס וכמו שיש סוגי אנשים שגם בגיל 40 עושים טררם (כדוגמת טיסת השוקולד והחדר בבית המלון באילת), יש גם אנשים בגיל מסויים שמתנהגים בצורה הולמת ומכובדת. למה שאתם תעשו סלקציה? כי בר רפאלי אוכלת שמה?
בכל אופן, לענייננו, לאחר כמה ימים של הרהורים כשהתקשרתי לשאול לפשר הסלקציה נמסר שבגלל שזה קונספט בהרצה הם מוותרים לפעמים ומוכנים להכניס אותנו הפעם( אוי, תודה באמת... כדאי שהאוכל יהיה משהו משהו!)
הגענו למסעדה וגילינו שהיא קצת יותר קטנה ממה שציפינו והרבה הרבה יותר חשוכה, לא מבין את המסעדות שמתעקשות על תאורה חשוכה, בלי פלאש מהפלאפון לא הצלחתי לראות את התפריט.
דגמנו מהתפריט את המנות הבאות:
לפתיחה:
1. לחם הבית(15 ש״ח)- חתיכת מכובדת חמה ופריכה כמו שלחם צריך להיות ואפילו בתמחור הולם. אממה, פוזר מעל זעתר ותועפות מלח. קצת להקטין את הכמות למה נראה לי שצרכתי את הכמות נתרן היומית שלי על חתיכת לחם אחת. הערה שנייה היא שהמטבל שהגיע ליד היה בעצם חמאה ואפילו לא רכה, ריככו אותה מבעוד מועד, זילפו צורה יפה וקיררו שוב, התוצאה- גוש חמאה קשה שצריך לנסר על מנת למרוח.
2. חציל אפוי בתנור עם רוטב עגבניות ופרמזן(38 ש״ח)- הגיעה מחבת קטנה ובתוכה 3 פרוסות חציל ששוחות בתוך רוטב עגבניות עם פרמזן שמקרים מלמעלה. סך הכל טעים, קצת מזכיר טעם של שקשוקה אבל תמחור קצת גבוה מדי על מנה שהרגישה קטנה מדי(3 פרוסות? כל פרוסה עולה 10 שקלים כאילו?)
לעיקריות הוזמן:
1.פטוציני רוקפור(58 ש״ח)- לא טעמתי אך ההנאה נמסרה בין כל בליסה ללעיסה.
2. פטוציני פסטו פרמזן(59 ש״ח)- סך הכל פסטה ברוטב פסטו- אין פה חידוש יותר מדי, היה טעים וחוסל.
3. סלטימבוקה(89 ש״ח)- מפאת בעייתיותי באוכל ועקב כך שהמלצרית המליצה על בשרים מעל פני הפסטות הוחלט לבחור בסלטימבוקה, בעיקר מפני שזו המנה בין הייחודיות שהיו שמה, מה כבר אקח פרגית בטריאקי או המבורגר? קיבלתי 3 נתחוני פרגית מגולגלות בחזה אווז מעושן, בטעם של לא נעים להגיד אבל נקניקייה מטוגנת. לטובת המלצרית אודה שהיא אמרה שרק אם אני אוהב טעם מעושן כדאי להזמין.
מה שכן, המנה לא השביעה ממש, במקור המנה מוגשת עם פירה שמפאת כשרות שאני שומר הוחלף בציפס וכנראה שמפה בעיית החוסר שובע.
קינחנו בקרמבל תפוחים(37 ש״ח)- שוב, מנה לא ייחודית אבל טעימה והוציאה סוף מתוק לסיפור.
סך הכל עלה 295 לפני שירות ונוזלים( 2 כוסות יין לבן נאן בלו שהיה חביב ואחד 7 אפ- עוד הערב לבעלים- לא הגיע הזמן לעבור למשקאות מחברת קוקה קולה?)
בשורה התחתונה-295 שקלים הם לא מעט אך קיבלנו תמורתם תמורה הולמת ללא ספק. אפשר להגדיר את זיהק כמסעדה איטלקית טובה אך איפה הצד האמריקאי שמתנוסס בגאון בלוגו המסעדה?
בסך הכל התמורה טובה ואם אתם בסביבה או גרים במרכז בסביבות ה15-20 דק׳ נסיעה אפילו שווה ללכת במיוחד. אך אם לא, יש מקומות מוצלחים יותר. בסך הכל חוויה לא יקרה אך גם לא זולה, מנות לא מרגשות אך יש גם מנות לא צפויות וייחודיות.
ממוקמת איפשהו על ציר האמצע, לא זה ולא זה, ליד שני הצדדים אך לא בדיוק.