עוד נדבר על מה שאכלנו בדרך, אבל הארוחה השנייה הרצינית התרחשה בצהריים, באמצע שומקום חצי שעה מבילבאו במסעדה מדהימה בשם Azurmendi (מקום 26 בסן פלגרינו) - אליה הזמנתי רק שלושה חודשים מראש 

שוב נתחיל מהסוף - 1700 לזוג הפעם, בלי התאמת יינות.

פה אני חייב לציין משהו מקומם - למה במסעדת 3 כוכבי מישלן אני יכול לבקש מהמלצר המלצה על יין נחמד, לקבל בקבוק מעולה, לשלם עליו 25 אירו בלבד ובארץ כל מסע ישראלי אדום במסעדת שקר כלשהו יעלה לי יותר? לא מתכוון לפתח דיון, סתם מוציא קיטור מוכר.

בניגוד ל El celler, החוויה כאן היתה שונה מאוד (לטובה כן?). המסעדה נבנתה על פי דרישותיו של השף, ומיקומה המבודד מאפשר לה לגדל בעצמה את כל מה שהיא רוצה. למסעדה נוף מדהים, מספר שולחנות קטן והמון יופי.

החוויה מתחילה בכוס יין לבן בהיכל הכניסה, ובהמתנה לאחד הטבחים אשר ייקח אותנו לסיור בגינת המסעדה. בגינה קיבלנו לא רק הסברים על הצמחים, הירקות והפרחים שהם מגדלים, אלא גם התחלנו בארוחה - בתוך הערוגות הסתתרו ביסים קטנים וטעימים - בונבון אבוקדו, משקה אקזוטי, גזר גמדי מוחמץ ועוד מספר נשנושים קטנים.

בהמשך - חזרנו לאזור הכניסה, שם קיבלנו סלסלת פיקניק! הסלסלה הכילה מילפיי אנשובי, לחמניות גבינה אווריריות עם אבוקדו, ושני כדורי קפירינייה אכילים ומקושטים.

עכשיו מתחילה הארוחה? באזורמנדי עדיין לא.

בשלב הבא הובלנו לאחר כבוד למטבח שם חיכה לנו האחמ"ש  וזכינו לקריאת שלום מעשרות הטבחים שעבדו בשקט. בזמן שהבחור הסביר לנו על העמדות השונות, קיבלנו בקבוקון של מרטיני שהם מייצרי בעצמם וסוג כלשהו של בונבון כמהין.

רק עכשיו, נכנסו למסעדה עצמה (דרך המטבח) והתיישבנו בשולחן שלנו - בשלב זה היינו לבד במסעדה, אחרכך הצטרפו קבוצה לא קטנה של יפנים חמושים במצלמות, אבל השירות לא נפגע במאום.

מבחינת האוכל - כמו שאפשר לראות בתמונות - ההגשה מדהימה. כל מנה ממש מספרת סיפור שלם בפה (והיו הרבה מנות..)

כמה מנות שזכו לצל"ש:

מנת הביצה - חלמון שמוזרק לתוכו כמהין חם ושולקים אותו כמו שהוא

טארטלט עגבניות, אבוקדו וגבינה - נשמע פשוט אבל לגמרי אחד הביסים המדהימים - מזל שהיו 2 יחידות

הדג היה מדהים - בטן של טונה אדומה צרובה לשלמות בתוספת טונה כבושה בצד.

היונה הייתה מאוד מיוחדת והוגשה בליווי כבד יונה (בשונה מ el celler, שם הוגש הלב שלה).

והקינוחים, אוי הקינוחים. הם פשוט לא הפסיקו להגיע. קרמל מלוח, תפוח, קרואסון מקרון, שוקולדים, ומה לא.

קצת התחבטנו בקרב בין שתי המסעדות, אבל לא הצלחנו להגיע להחלטה חד חד ערכית - שתי המסעדות מדהימות, כל אחת בדרכה, והדבר הכי טוב הוא פשוט לאכול בשתיהן 

 

היו עוד מסעדות בטיול, לא פחות מיוחדות (טוב אולי קצת), אבל ברשותכם נמשיך איתן מחר..