השעה הכי טובה להגיע לשמונה - שבע. נראה ששמונה מסומן כמקום נוח לעישון על ידי חובבי הז'אנר התל אביביים, כי הרי כמובן "מותר" לעשן שם, כי זה "מרפסת" על המדרכה. חבל מאוד, סבלנו מהעניין וזו נקודה די מטרידה למחשבה עבורינו לעתיד, בביקור הראשון לא היה משמעותי, הפעם היו כמה טיפוסים וטיפוסיות שהרגישו מאוד נוח לעשן לנו לתוך הפנים, שוויין.

הבילבול בנושא הנקניקיות מובן בהחלט, אפרופו מה שחתולית הזכירה, אלו שאנחנו קיבלנו הפעם, לא היו הנקניקיות שקיבלנו בביקור הראשון, אז היו שמנמנות וגדולות, עמוסות גבינה, היום היו 5 נקניקיות קטנות הרבה יותר, בכיוון הכללי אולי דומה, אך לטעמי באיכות דהוייה הרבה יותר, חבל, גם לא היו ממש ממלאות ומשביעות כמו "המקור".

לקחנו גם פסטה פירות ים, סה"כ הייתה טעימה, מולים לא משהו, שרימפס כמובן די "פשוטים", "בייבי קלמארי" נחמדים, לא מעט פרוסות שום, טעם טוב אך לא מנה שנזמין שוב בעתיד.

מגש טעימות הקינוח היה מעניין וסה"כ טעם ומגוון טוב, אבל ביצוע קצת ילדותי מידי ולא מספיק מושקע לטעמי (זוגתי מאוד אהבה) - בננה מקורמלת היה לטעמי האייטם הכי מוצלח, קצת מריר מסוכר שרוף, התותים עם קרם שוקולד הרגישו כמו תותים שטעמם לא טוב מספיק ולא נבחרו "בקפידה" ועליהם יולו מריר, לא אתפלא אם זה באמת היה מה שזה זוגתי אהבה מאוד את קראמבל התפוחים, אני חושב שהוא היה סתמי, קינוחי הגבינה ועוד משהו לבן עשו שניהם שימוש בסירופ של דובדבני האמרנה ולטעמי זה היה פיתרון קצת נוח מידי ולא מעניין במיוחד. אבל סה"כ בשביל 40 ש"ח ל"מבחר", זו אופציה לא רעה לניסיון, למרות שאפשר להשקיע קצת יותר.

הכי חשוב - לקחת המקום בפרופורציה ובציפיות הנכונות מי שמגיע לנסות, זה רחוק מלהיות פאר היצירה, אבל זו תמורה נעימה וקונספט די מעניין, בהנחה שלא מעשנים לך לתוך הפנים (כ 160 ש"ח לפני, כולל לימונדה ושליש גולדסטאר).