אז אצלנו במשפחה נהוג בפסח לזכור לא רק מה שהמצרים עשו לנו, אלא גם מה אנחנו עושים לאחר.. אז ניצלנו את החופשה לטיול אנתרופולוגי-תרבותי בגליל הערבי.

צהריים מוקדמים אכלנו בשארכיב בראמה, הוויז לא זיהה, אבל הוראות הגעה שמצאנו באיזו ביקורת אינטרנטית היו מדויקת - שמאלה בכיכר הכניסה, מיד לאחר מכאן שמאלה לירידה שנראית אקראית לחלוטין, ומיד ימינה לחניה שמתחת לעמודי הבניין...

לא היינו מאוד רעבים, ובכלל ידענו שהיום יהיה שבע קולינארית, אז הלכנו על טעימות קטנות וצמחוניות:

סלט עשבים חמוץ שהכיל את כל סוגי הירוק האפשריים, לימון, לימון ולימון - והיה המרענן הרשמי של הארוחה, כרובית בטחינה עם נגיעות מיץ תפוזים, פטריות מבושלות עם הרבה קינמון, סלט תרד עם שום ולימון, ופרוסות חצילים בטחינה ורכז רימונים, - היו כל כך מלאי טעם וטריים שלא היה צורך בפיתות שהוגשו  לשולחן עם הזיתים וחמוצים השונים. אכלנו גם שתי חתיכות קטנות של פאטיר - מאפה תרד עם עשבים, שהיה חביב אבל לא מרגש. כל התענוג הזה (פלוס בקבוק סודה) עבור סכום מגוחך של 75 שח. בפעם הבאה ננסה את המבושלים. השירות היה נהדר ולבבי, בעיקר כשהתלבטנו אם להזמין מנה נוספת, הסתכלה עלינו "המלצרית" שלדעתי היא אחת מבנות המשפחה, ואמרה תעזבו הזמנתם הרבה.. זה ממש יספיק לכם. תענוג!

 

בערב הגענו למגדלנה שבצומת מגדל - פעם ראשונה שלנו שם. המרחב גדול, קצת שיק של אולם אירועים, אבל עם אוירה נעימה ושקטה. המחירים הם לכאורה מחירי תל אביב, אבל במבט לאחור התמורה רבה הרבה יותר.  

היינו שלושה וחלקנו ארבע ראשונות ועיקרית אחת -

1. לחם הבית עם מטבלים - סלסלה ענקית עם ארבע לחמניות לבנות ופלאפיות ועוד שתי לחמניות קטנות יורת ממה שנדמה כשיפון, עם שמ"ז, ממרח גבינה שמנתי, וממרח עגבניות מיובשות - הכל טעים, אבל בלחם השתמשנו בעיקר כדי לנגב את הרטבים משאר המנות.

2. שנקליש - לבנה מפוררת עם סומק ועגבניות - טעים וטרי, גבינה שמנתית עזת טעם שהלכה נהדר עם הלחם.

3. עולש בר מבושל עם בצל מקורמל ושום קונפי ,  הגיע עם נגיעות של יוגורט והיה קצת לימוני, קצת מתוק, קצת ירוק, וביחד מאוד מאוד טעים

4. שווארמה טלה על חציל קלוי - נשמע לכאורה בנאלי, אבל עשוי ומותקן היטב. אני לא אוכלת טלה, אבל האחרים ניגבו עד הטיפה האחרונה. 

המנות לא קטנות ולא דוגמיות, ונהנו מאוד לחלוק ולאכול מהם אלט ובניחותא. 

במקביל- למנה עיקרית חלקנו מחבת פירות ים ברוטב ביסק סרטנים. את הרוטב אני מוכנה לשתות כל יום במקום מים, חמאתי, שמנתי, סרטני, כל התשובות נכונות. פירות הים היו נדיבים ומגוונים, חלקם, בעיקר השרימפסים (משני הסוגים, רגיל וקריסטל) היו קצת תפלים, אבל בסך הכל עשויים כהלכה.

פלוס בקבוק יין של גמלא, שלושה קפה ושני קינוחים נהדרים של כנאפה (לא מתוקה מדי!) ושל גלילות סולת ממולאות גבינה ושקדים (קצת מוזר, אבל הטעם נרכש) - סיימנו עם קצת פחות מ 600 שח לשלושה אנשים, וללא ספק תמורה נהדרת.