אמנם הייתי אז backpacker, שנדד בין אכסניות נוער בקצב של החשק, כי היה לי כל הזמן שבעולם, עד כמה שאיפשר הכסף שצברתי בעבודות סטונטיאליות.... :)
זכורה לי דווקא עיר גדולה אבל עם מרכז תוסס ומלא בבניינים יפים ומעוצבים בסגנון ויקטוריאני או איזו מלכה אחרת... כלומר חזיתות אבן מגולפות וכו.
הכיכר המרכזית לפני בית העירייה המפואר. הקמפוס היפה של האוניברסיטה. שיגעון מקינטוש (לא המחשב, אלא המעצב בעל תהילת עולם,במני המקום). חנויות מפוארות לצד פאבים מקומיים חמים וחברותיים אפילו כלפי זר צעיר שכמוני, ועוד ועוד.
אבל באמת שאחרי אדינבורו וכל מיני מקומות קטנים ברחבי ההילנדס, שלכל אחד יש את הייחוד שלו - כבר לא נשאר לגלזגו משהו מאוד ייחודי להציע.
גם אנחנו החלטנו כנראה לוותר על גלזגו. מבחינתי בצער, אבל מאופן מודע ומחושב.