בשנים הראשונות כאשר דובי היה מפעילא ת המקום ונמצא בו כל יום זאת הייתה חוויה, אירוח מכל הלב, מבחר של מנות מיוחדות שיצאו לשולחונת (המבורגרים קטנים עם חרדל חריף,קישקע עבודת יד) ובשרים שבאמת השתנו כל הזמן עם תשומת לב לכל נתח ונתח.
אחרי שהמקום עבר לידי החתן שלו הוא התחיל להיות יוצר "מסעדתי" התפריט הפך ליותר מהודק וסגור ובשנים האחרונות על הארוחות שלי במקום היו זהות- בשר טוב מטופל בצורה שמוציאה ממנו את המכסימום, סלט ירוק שאני מכור אליו תבשיל שעועית מלא בשר שכיף שלקוע בתוכו, לטעמי המקום מציע עדיין אירוח נעים והעובדה שאתה מביא את השתייה והיין לבד עושה את המקום למשתלם בכלל.
אני עדיין מעדיף לשבת בכוך הקטן והנעים באזור התעשייה בנתניה מאשר בהיכל בשרים נוצץ ומעוצב בתל אביב, אני חושב שהתחושה החמימה הזאת היא האחראית להייפ