מי שזוכר, לפני חודשיים-שלושה הייתי בסרדיניה והייתה לי חוייה לא רעה מבחינת אוכל ודי מעצבנת מבחינת השירות והאווירה, ובעיקר קצב יצירת המנות (מהיר מדי).

מיד לאחר הביקורת, כתב בפורום הבעלים והשף של המסעדה, והציע לי ולחברה חוויה מתקנת על חשבון המסעדה והשאיר את מספר הטלפון שלו.

אני לא ניצלתי את ההצעה בזמנו מכל מיני סיבות (לרבות חוסר הזדמנות) אבל אתמול כשחיפשנו מקום שאפשר לשבת בו בחוץ (היינו עם כלב) החלטנו לנסות את סרדיניה בשנית.
כמובן שלא ניצלתי את ההצעה - עבר זמנו בטל קורבנו, והרגשתי ממש אי נעימות להתקשר ולקבל ארוחה פיצוי שלושה חודשים לאחר מכן. למעשה, אין סיכוי שהייתי עושה משהו כזה.

 

אז אתמול, גם בלי ויטמין P, הייתה לנו חוויה מתקנת עם כמה הערות לשיפור.
היה יום יפה והמסעדה הייתה שוקקת חיים והיה נחמד לראות. יום מושלם לשבת בחוץ בצל.

היינו עם כלב ואף אחד לא העיר, גם לא כשקשרנו את הרצועה שלו לאחד העציצים, וגם לא כשהוא איבד סבלנות והחליט לטפס על העציץ.

אחד המלצרים גם הביא לו קערה עם מים. עשר נקודות.

לפתיחים הוזמנה פוקצה שהייתה פשוט מצויינת, גדולה, עסיסית, עם מטבל שמן זית-בלסמי קלאסי, ואיזשהו מטבל לימוני חמצמץ מצויין, אני חושבת שהשלישי היה במיה (?), שאני לא נוהגת לאכול אבל זה הניחוש שלי, שהייתה לא רעה, אני פשוט לא חסידה גדולה של במיה.
הזמנו אנטי פסטי שהיה צבעוני ומשגע, עם צורת הגשה יפה, רק שהכרישה והארטישוק לא היו עשויים כמו שצריך. הערנו למלצר (וגם לא אכלנו אותם, בהתאמה).

שאר הירקות (הכרובית, הסלק וכד') היו טעימים מאוד.

 

למנה עיקרית חברתי ביקשה פסטה פפרדלה עם הרוטב של אחת ממנות הניוקי. (רוזה - עגבניות, שמנת ותרד), וקיבלה את מבוקשה בלי בעיה.  

היא אמרה שהפסטה הייתה מצויינת. לא טעמתי.

אני אכלתי פיצה פירות ים, שהייתה ענקית, עם כמות מכובדת של פירות ים וטעימה. גם פירות הים הצרובים היו בהחלט טעימים והשתלבו יפה עם הפיצה.

שתי הערות מרכזיות לגביה - הבצק היה חייב להיות קראנצי יותר כדי לשאת במשקל התוספות.

בהיעדר קראנצ ובסיס מאוד רך, היה בלתי אפשרי להחזיק את הפיצה ולנגוס בה, והיא חייבה אכילה באמצעות מזלג, או לעשות ממנה מעין שטרודל - לא צורת אכילה אטרקטיבית.

הערה שניה - הרבה יותר מדי שמן.

 

לקינוח הזמנו שוקולד מאד -  קרם שוקולד חם מוקצף, עוגת שקדים איטלקית, דובדבני אמרנה, גלידת אגוזי לוז

חברה שלי מאוד התלהבה, אני  לא מתחברת לסוג כזה של קינוח והזמנתי אותו בעיקר בשבילה. אני חייבת משחקי מרקמים אם אני אוכלת קינוח שוקולדי כזה מתוק, אבל זה לא קשור בכלל לקינוח אלא יותר להעדפות האישיות שלי.

 

שתיתי קוקטייל מימוזה (קאווה עם תפוזים) שמאוד נהניתי ממנו והשתלב לי יפה עם האוכל, וחברה שלי שתתה מוחיטו תות שלא טעמתי ממנו, והיא אמרה שהוא טוב, רק שהלימון שהגיע בתוך המוחיטו היה מיותר.

השירות היה קשוב אך לא מעיק (אני מניחה שהתפוסה המלאה במסעדה עזרה) והמנות יצאו בקצב אופטימלי.

 

יצאנו שבעות ומרוצות בהחלט, והייתה לנו חוויה מתקנת ראוייה.